יום רביעי, יולי 10, 2013

יום 8 - סולט לייק סיטי

היום היינו אמורים לקפוץ בצניחה חופשית, לצערנו זה לא יצא אז היה לנו קצת יותר זמן לטייל בסולט לייק סיטי.
המורמונים מזכירים לי שני קטעים מסיינפלד. הקטע הראשון הוא של הבוס של ג'ורג' בינקי'ס שעבר שטיפת מוח על ידי מיסיונרים ועבר לעבוד בניקוי שטיחים. הקטע השני הוא "שלווה עכשיו" / Serenity Now. הם כל כך נחמדים, רגועים, כל הזמן מחייכים, אדיבים. אז כמו שנאמר Serenity now, Insanity later.
סולט לייק סיטי זו אחת הערים הכי מסודרות שראיתי. מתוכננת, נקייה להפליא, מדשאות וצמחייה בכל מקום. התחבורה העיקרית היא חשמלית. הנסיעה במרכז העיר (אזור די גדול) חינם. ליד המלון שלנו נמצאת האוניברסיטה של יוטה. איזה יופי. אצטדיון הבייסבול פשוט ענק. רציתי לרשום את קרן לשנת הלימודים הקרובה, אבל ההרשמה היום סגורה....

את הבוקר התחלנו בבניין הקפיטול של יוטה. זהו בית המחוקקים ובית המשפט העליון של יוטה. הבניין עומד על אחת הגבעות הגבוהות של סולט לייק סיטי ומשקיף על העיר. לא רחוק, נמצא מתחם הכנסייה המורמונית Temple Quare. את הרכב החנינו בחנייה תת קרקעית (ביציאה, התשלום 10$, רק במזומן. היה לי רק שטר של 50$ וכמו בהרבה מקומות, לא מקבלים שטרות גדולים. הבחורה במחסום לא חשבה לרגע, עם חיוך גדול אמרה אין בעיה, סע לשלום. Serenity Now!!!).
Temple Square זה כמו הותיקן של המורמונים. הכנסייה המרכזית (שאליה לא ניתן להיכנס), מרכזי מבקרים, אוהל מועד עם מופעי מוזיקה, בנייני משרדים, ספרייה שמרכזת את מקור מידע הגנאולוגיה ((בניית אילן יוחסין) הגדול בעולם. המורמונים, בהיותם מסיונרים, שואפים להטביל כל נשמה אבודה, גם אחרי המוות. היה לפני כמה שנים עימות עם ארגונים יהודיים לאחר שנודע שהמורמונים הטבילו יהודים לאחר מותם, המפורסמת ביותר הייתה אנה פרנק. מה להגיד, מאחורי כל הנחמדות והחיוכים, נמצאים מיסיונרים עם אמונה דתית קנאית. Serenity Now.
אבל, בשורה התחתונה, כל המתחם יפיפה. הגננים עובדים כאן שעות נוספות. מדשאות, פרחים בכל צבעי הקשת, מזרקות. הכל מסודר, נקי, מחוייך. ב-12 בצהריים בדיוק יש כל יום רסיטל קצר של נגן עוגב באוהל המרכזי. הנגינה יפה אבל את הילדים שלי זה מאוד הצחיק משום מה....

יצאנו מה- Temple Square ונסענו 2 תחנות למרכז של ספורט, מדע וקניות. The Gateway. זה בעיקר קניון גדול, אבל הוא צמוד למגרש הבית של היוטה ג'ז מה-NBA ויש בקום פלנטריום מפורסם. נכנסו (הכניסה חינם) ונדב ממש נהנה. התצוגה אינטראקטיבית, אפשר לגעת, לשחק. באחת ההדגמות התנסינו בכמות האנרגיה שצריך לייצר לתאורה (בדיוק נדב עשה על זה עבודה). מוצגת כאן "מטוטלת פוקו" אשר בעצם מדגימה את סיבוב כדור הארץ. מפעילים מטוטלת אשר נעה קדימה ואחורה, ובקצה רדיוס המטוטלת עומדים במעגל גדול מטילי ברזל. בגלל סיבוב כדור הארץ, אחת לכמה דקות, המטוטלת פוגעת במטיל ברזל ומפילה אותו. איזה יופי. גם אני למדתי משהו חדש.
חזרנו למרכז העיר, טיילנו ברחוב הראשי שגם הוא הפך לפני כשנה למרכז קניות אחד גדול. אני ונדב שוב נפרדנו מהבנות, נכנסו לחנות אפל. גם מייקרוסופט הבינו שהם צריכים ללכת בדרכי אפל וכבר ראינו חנויות קונספט של מיקרוסופט. חזרה למלון, בריכה. נדב מתעצבן שהוא מפסיד לקרן במשחק הכדור. אבל לא נורא.
היו לנו נקיפות מצפון שלא דיברנו עם איתי. יש לנו תירוץ מצויין, שכחתי את האייפון שלי ברכב ולקחתי אותו רק אחר הצהריים.. אני תמיד הייתי בדעה שכל יום להתקשר זה אולי קצת יותר מידי, אבל "בן שלי קטן, מומילה" נשאר לבד בבית, אז לא נתקשר ? אז ב-10 בלילה ביוטה, 7 בבוקר בישראל, תפסנו את החייל בדרך לבסיס והשקטנו את המצפון. לילה טוב.


אין תגובות: