את היום התחלנו בשיחה עם איתי בסקייפ. איזה כיף לראות אותו !! כבר כתבתי באחד הפוסטים על נפלאות הנסיעה המודרנית.
טיילנו היום בפארק הלאומי גרנד טטון. הפארק צמוד ליילוסטון מדרום ואחר הצהריים נגיע ליילוסטון.
אבל, גרנד טטון שווה בהחלט יום ביקור (אמריקאי שיקרא את הבלוג יגיד, יום? רק יום? אפשר לבלות כאן שבוע..). רכס הטיטון, הוא חלק מהרי הרוקי'ס. גרנד טיטון מתנשא לגובה של 4,200 מטר והוא הבולט בכל הרכס. ממול הרכס עמק גדול. וכך, הנוף לאורך הפארק - משמאל רכס ההרים, באמצע אגמים ומימין עמק גדול.
התחלנו את היום באתר היסטורי בפארק, המעבורת של מנור (Menor). זו מעבורת אשר העבירה נוסעים מצד אחד של הנהר לצד השני. חבל נמתח משני גדות הנהר, ומעבורת / רפסודה העבירה את הנוסעים. במקום יש גם "חנות" שיושב בה פנסיונר עוד מהתקופה ההיא כנראה...
המשכנו לאגם ג'ני. קרן ונדב נשארו ברכב ואני וסיגי יצאנו לטיול רגלי. מעבורת לקחת אותנו לצד השני של האגם ומשם יש טיפוס בדרך הררית ל- 2 מקומות - המפלים החבויים (Hidden Falls) ותצפית שנקראת "נקודת ההשראה" (Inspiration Point).
הבנתי את הרעיון, בכל מקום שיש בו תצפית שצריך בקבוק חמצן כדי להגיע אליה, קראו לו "נקודת ההשראה". גם בברייס קניון הייתה נקודת השראה וגם שם היה חתיכת טיפוס בשיפוע. וכמו בברייס, גם כאן, הפרש הבודד עולה לתצפית לבדו. אבל, הדרך למפלים יפה מאוד, המפלים עצמם יפים וגם הדרך לנקודת ההשראה נותנת השראה.
חזרנו (אחרי כשעתיים...) לחניה. הילדים, אחרי ויכוחים וגם קצת מעבר לזה וכבר כמעט ברוגז... אבל בדיוק בחוץ חונה פרארי אדומה מדהימה ונדב מיד עוזב את המריבות.
מכאן כל הנקודות והתצפיות הן ללא הליכה כך שכולנו ביחד. עלינו לפסגת הר סיגנל לתצפית יפה לשני צידי הפארק. משם ירדנו למרכז המבקרים על האגם ונהננו מארוחת צהריים טעימה במסעדה ממש על האגם. נקודת תצפית נוספת היא נקודת הצילום הפופולרית בפארק. ההרים משתקפים כאן על המים וזו התמונה המייצגת המרכזית של הפארק. רק שבתצפית יש המון יתושים עוקצנים אז צילמנו מהר וברחנו כל עוד נפשנו בנו. עוד עצירה קטנה במרינה ואנחנו נפרשים מגרנד טטון ועוברים לילוסטון.
נסענו בעיקר בחלק הדרומי של יילוסטון לכיוון המלון שלנו שהיה בווסט יילוסטון, ממש בכניסה המערבית של הפארק. אז בדרך, קצת צילמנו מקומות מיוחדים - את הכניסה לפארק, נקודת ציון של קו פרשת המים של צפון אמריקה ועוד.
בדרך, נכנסו לבקר את "אולד פייתפול", הגייזר המפורסם. יש לי בתכנון יום שלם לכל אזור הגייזרים, אבל אנחנו כבר פה, אז נראה את ה"להיט" של הפארק.
מרכז המבקרים כאן הוא ענק ולמרות מגרשי החניה, בקושי מצאתי חניה. הורדתי את כולם ליד הרחבה שצופה על הגייזר ונסעתי לחפש חניה. אז 3 דקות אחרי שהורדתי אותם, אולד פייתפול נתן הופעה לכבוד המשפחה. אני רואה רק אדים מרחוק. מכיוון שכולם עייפים, נדב רוצה בריכה, לסיגי המיגרנה הגיעה לביקור, אז את אולד פייתפול אני אבקר בימים הבאים.
הילדים בבריכה, אז ניצלתי את הזמן לכתוב את הפוסט. בלי לשים לב יצא פוסט ממש ארוך. מן הסתם יום עם הרבה חוויות.
שבת שלום.
טיילנו היום בפארק הלאומי גרנד טטון. הפארק צמוד ליילוסטון מדרום ואחר הצהריים נגיע ליילוסטון.
אבל, גרנד טטון שווה בהחלט יום ביקור (אמריקאי שיקרא את הבלוג יגיד, יום? רק יום? אפשר לבלות כאן שבוע..). רכס הטיטון, הוא חלק מהרי הרוקי'ס. גרנד טיטון מתנשא לגובה של 4,200 מטר והוא הבולט בכל הרכס. ממול הרכס עמק גדול. וכך, הנוף לאורך הפארק - משמאל רכס ההרים, באמצע אגמים ומימין עמק גדול.
התחלנו את היום באתר היסטורי בפארק, המעבורת של מנור (Menor). זו מעבורת אשר העבירה נוסעים מצד אחד של הנהר לצד השני. חבל נמתח משני גדות הנהר, ומעבורת / רפסודה העבירה את הנוסעים. במקום יש גם "חנות" שיושב בה פנסיונר עוד מהתקופה ההיא כנראה...
המשכנו לאגם ג'ני. קרן ונדב נשארו ברכב ואני וסיגי יצאנו לטיול רגלי. מעבורת לקחת אותנו לצד השני של האגם ומשם יש טיפוס בדרך הררית ל- 2 מקומות - המפלים החבויים (Hidden Falls) ותצפית שנקראת "נקודת ההשראה" (Inspiration Point). 
הבנתי את הרעיון, בכל מקום שיש בו תצפית שצריך בקבוק חמצן כדי להגיע אליה, קראו לו "נקודת ההשראה". גם בברייס קניון הייתה נקודת השראה וגם שם היה חתיכת טיפוס בשיפוע. וכמו בברייס, גם כאן, הפרש הבודד עולה לתצפית לבדו. אבל, הדרך למפלים יפה מאוד, המפלים עצמם יפים וגם הדרך לנקודת ההשראה נותנת השראה.
חזרנו (אחרי כשעתיים...) לחניה. הילדים, אחרי ויכוחים וגם קצת מעבר לזה וכבר כמעט ברוגז... אבל בדיוק בחוץ חונה פרארי אדומה מדהימה ונדב מיד עוזב את המריבות.
מכאן כל הנקודות והתצפיות הן ללא הליכה כך שכולנו ביחד. עלינו לפסגת הר סיגנל לתצפית יפה לשני צידי הפארק. משם ירדנו למרכז המבקרים על האגם ונהננו מארוחת צהריים טעימה במסעדה ממש על האגם. נקודת תצפית נוספת היא נקודת הצילום הפופולרית בפארק. ההרים משתקפים כאן על המים וזו התמונה המייצגת המרכזית של הפארק. רק שבתצפית יש המון יתושים עוקצנים אז צילמנו מהר וברחנו כל עוד נפשנו בנו. עוד עצירה קטנה במרינה ואנחנו נפרשים מגרנד טטון ועוברים לילוסטון.
נסענו בעיקר בחלק הדרומי של יילוסטון לכיוון המלון שלנו שהיה בווסט יילוסטון, ממש בכניסה המערבית של הפארק. אז בדרך, קצת צילמנו מקומות מיוחדים - את הכניסה לפארק, נקודת ציון של קו פרשת המים של צפון אמריקה ועוד. 
בדרך, נכנסו לבקר את "אולד פייתפול", הגייזר המפורסם. יש לי בתכנון יום שלם לכל אזור הגייזרים, אבל אנחנו כבר פה, אז נראה את ה"להיט" של הפארק. מרכז המבקרים כאן הוא ענק ולמרות מגרשי החניה, בקושי מצאתי חניה. הורדתי את כולם ליד הרחבה שצופה על הגייזר ונסעתי לחפש חניה. אז 3 דקות אחרי שהורדתי אותם, אולד פייתפול נתן הופעה לכבוד המשפחה. אני רואה רק אדים מרחוק. מכיוון שכולם עייפים, נדב רוצה בריכה, לסיגי המיגרנה הגיעה לביקור, אז את אולד פייתפול אני אבקר בימים הבאים.
שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה