הריח מתחזק. נדב כבר "קצת" רוצה הביתה. האקס בוקס, המחשב, הטלוויזה, החדר. אפילו שניצל עם פתיתים נשמע לו כבר משהו מיוחד. אני, אם איתי היה אתנו, הייתי יכול לשבת פה עד שהילד יגמור את הקולג'. קרן שאלה אותי אם הייתה לי הזדמנות הייתי עובר לחיות כאן. השאלה רטורית. ברור שכן. אבל זה לא רלוונטי וגם לא ממש יקרה. אבל אולי השאלה לא מופנית אלי....?
אנחנו יוצאים היום דרומה לכיוון דנבר. את הבוקר הקדשנו לנסיעה לא ארוכה ב- 2 כבישים מיוחדים באזור בפארק הלאומי קסטר (אותו קסטר שנפל לא רחוק מכאן בליטל ביג הורן). הכביש הראשון, Iron Mountain Road כולל לא מעט תצפיות לכיוון הר ראשמור. יש במקום גשרים מיוחדים שצורת "זנב חזיר" (מעין גשר ספירלה) ומנהרות חצובות בסלע שכאילו נחצבו כך שיראו את הנשיאים בדיוק מהמנהרה (אם תסתכלו טוב בתמונה של קרן, מאחור, הר ראשמור).
הכביש השני, Needles Road כולל סלעים בצורות מיוחדות כמו מחטים גדולות, מנהרות חצובות שבקושי רכב עובר בהן ואגם נחמד בסופו. אני ונדב ירדנו לפעילות ספורטיבית קצרה באגם.
הכביש ממשיך דרומה. אנחנו עוצרים בהוט ספרינגס. ב- 1974 מצאו במקום ריכוז גדול מאוד של ממותות קבורות במערה שקרסה. מרכז המבקרים נבנה ממש על שטח המערה והמקום הוא אתר ארכיאולוגי פעיל. נדב די התרשם ושאל לא מעט שאלות. די הטריד אותו למה נכחדו הממותות. זו שאלה שמטרידה רבים וטובים.
אנחנו מגיעים לנברסקה. ארץ המישורים הגדולים. שוב, הערבה, השדות החקלאיים הם אין סופיים. אנחנו די בסוף הטיול אבל אני לא מוותר. אם יש מקום מעניין אז לא מדלגים. ליד העיירה סקוטסבלאף שאנחנו ישנים בה, עובר "שביל אורגון. זה היה אחד משני הנתיבים של המהגרים מערבה (ביחד עם "שביל קליפורניה"). כחצי מיליון איש עברו כאן במחצית השנייה של המאה ה- 19. אלפים על כרכרות רתומות לסוסים. המיוחד במקום זה צוק במבנה מיוחד הדומה לארובה. בכמעט כל יומני המסע צויין המקום הזה שנקרא Chimeny Rock. נכנסו למרכז המבקרים. בשביל למרכז שלטי אזהרה לרוב להיזהר מנחשי פעמונים Rattlesnake... אז נכנסו מהר למרכז. זה לא הזמן למפגש כזה.
ביקור קצר וקדימה, למלון. כן, כן, בוודאי ניחשתם, נדב ואני ישר לבריכה. אבל זו התרעננות מצויינת אחרי יום חם ונסיעה. לרוב, הבריכה לגמרי לרשותנו. אנחנו משחקים בכדור המתנפח וקצת משתוללים. אחרי כשעה, טבילה נעימה בג'קוזי. איזה כיף. לשנינו.נכנסו למסעדה מקומית מרשת Applebee's. זו רשת ארצית אבל עם תפריט נחמד וללא "נפילות". המסעדות בסגנון אמריקאי עם שולחנות ישיבה, בר, מסכי טלוויזה על ערוצי ספורט וחדשות, המון תמונות של כוכבי קולנוע וספורט. מאוד אמריקאי. ממש נחמד. עכשיו, תזכורת, אנחנו בנברסקה. המלצרית שואלת מאיפה אנחנו. כששומעת מישראל השמחה גדולה. מספרת על חבר שיצא ממש עכשיו להתנדבות בישראל. אחרי דקה, מגיע מנהל המסעדה. אתם מישראל? אתם חיים קבוע בישראל?? האמת, גם אני לא מאמין.... שואל על הטיול שלנו מאחל כל טוב. כן, אנחנו מישראל. אנחנו חיים קבוע בישראל. מה לעשות.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה