יום ראשון, יולי 21, 2013

יום 19 - קודי וויומינג ובדרך להר ראשמור

אנחנו עוד לא עוזבים את קודי. את הבוקר התחלנו במרכז המבקרים של באפלו ביל. זה בעצם מרכז של 5 מוזיאונים - מוזיאון על באפלו ביל עצמו, מוזיאון טבע, מוזיאון כלי נשק, מוזיאון על חיי האינדיאנים וגלריית תמונות. המוזיאון מהווה הפתעה די נעימה. זה מוזיאון רציני ומעניין. תערוכת הנשק פשוט לא תאמן. איזו כמות של כלי נשק מהמאה ה- 18 ועד היום. אקדחים, רובים, רובי ציד מכל הסוגים והיצרנים המפורסמים. המייצגים על האינדיאנים והטבע מעניינים ולא מעייפים. גלריות התמונות ברמה גבוהה. יש תערוכת תמונות של צלמי נשיונל גיאוגרפיק. עברנו על התמונות ובחלק לא מבוטל נזכרנו בנקודות שביקרנו, כולל ב- 2008. ראינו לא מעט בטיולים שלנו בארה"ב. ברור לי שיש עוד הרבה מה לראות.
יצאנו מהמרכז ושם נכונה לנו הפתעה נעימה. ביילוסטון די התאכזבנו שלא יכולנו לרכב על סוסים. אז כאן עומדים 2 חבר'ה (עם המשפחות) שהשתתפו ברודיאו אתמול בערב והם מוציאים סיורי רכיבה על סוסים של שעה.
אז שמנו מהר נעליים ויצאנו נדב, קרן ואני ביחד עם אחד הבוקרים לסיור של שעה לכיוון ערוץ הנחל ובחזרה. סיור אישי למשפחה. היה פשוט כיף.
נפרדנו מקודי שהייתה אחד המקומות היותר מהנים בטיול שלנו. אנחנו פונים מזרחה לכיוון דרום דקוטה והר ראשמור. בדרך אנחנו עובדים באזור ביג-הורן. אם השם מוכר, אז באיזור הזה התקיימו לא מעט מלחמות עם שבטי האינדיאנים בסוף המאה ה-19. הקרב הכי מפורסם היה הקרב של גנרל קסטר ב"ליטל ביג הורן". בקרב הזה שבטי האינדיאנים בראשות ציף "סוס משוגע" נערכו כראוי ופשוט חיסלו את כל הכח של קסטר, כולל את קסטר עצמו. אבל הפוך על הפוך, ההפסד הזה הביא את הצבא האמריקאי לשלוח כוחות גדולים לאזור ולהכניע את השבטים. אנחנו לא ממש נגיע לשטח הקרב שהפך לפארק לאומי כי זו תהיה סטייה לא קטנה. כל אזור ביג-הורן הוא יער לאומי National Forest .
המקום הוא חגיגה לכל חובבי ארכיאולוגיה ע"פ כל השלטים לאורך המסלול. אנחנו פשוט נהנים מהנוף. הכביש החוצה את היער הוא אחד מהפרוייקטים של ה"ניו דיל" של רוזוולט. אנחנו לנים הלילה בעיירה באפלו בוויומינג לקראת יציאה מחר לכיוון דרום דקוטה.




אין תגובות: