היום האחרון שלנו ביילוסטון.התחלנו בנסיעה לחלק הצפוני של יילוסטון, לכיוון אזור מאמות' / Mammoth, מתחם מיוחד של מעיינות חמים על טרסות של גיר. המלון שלנו נמצא בעיירה ווסט יילוסטון ויש לנו נסיעה של כמעט שעה. בדרך, פתאום רואים שיירת מכוניות לפנינו. זה סימן שיש חיית בר. אז כשהתקרבנו, הולך לו ביזון בנחת בנתיב השמאלי של הכביש. כמובן שכולם עוברים לידו ומצלמים את הביזון האדיש. הוא לא מוטרד מהתנועה, מהרכבים וכל צלמי הפאפארצי שמסביבו.
ממשיכים בנסיעה ושוב התקהלות. אבל הפעם, התרגשות גדולה. דב שחור בחורשה בצד הכביש. הוא לא ממש קרוב, אבל מספיק קרוב לצילום. גם הוא לא נראה מוטרד מכל הרכבים והאנשים שבכביש מולו. הוא יותר מוטרד בחפירה באדמה בחיפוש אחר אוכל ודילוג לא ממש מוצלח מעל לנחל שעובר במקום.
אחרי סרט הטבע שזכינו לראות, הגענו למאמות'. שוב, כמו בהרבה מקומות בפארק, זה מקום ייחודי. המיוחד כאן הוא שמים ממעיינות עשירים במינרלים זורמים באזור של סלע גיר (רך) ואז במשך השנים נבנו טרסות של אבן גיר. המים מחלחלים מ"תקרת" הטרסה וממשיכים לזרום למטה. גם כאן, בקטריות ואצות מוסיפות את הצבעים לרקע הלבן ומקבלים חגיגה של צבעים.
ממש בקרבת מרכז המבקרים והמלון, עומד לו חרוט בגובה של 11 מטר ששמו "כובע החירות" Liberty Cap. החרוט נוצר ממעיין שכבר אינו פעיל. לחץ המים במעיין היה גבוה והמינרלים שבמקום יצאו עם המים ועם השנים נוצר החרוט. בשלב מסויים, המעיין הפסיק לנבוע, החרוט התייבש והתקבלה האבן בצורת החרוט. ממש כמו שהיינו משחקים בחוף הים כאשר היינו בונים ארמונות מחול רטוב. רק "קצת" יותר גבוה.כל מתחם המלון ממש יפה ובסגנון של הרבע הראשון של המאה הקודמת. רצינו לצאת לרכיבה על סוסים. אבל נכונה לנו אכזבה מס' 2 בטיול. ילדים בקבוצת הרוכבים רוכבים קדימה עם המדריך. וכל ילד חייב להבין אנגלית ברמה טובה ולהבין את המדריך. נדב עוד לא ממש שם. גם אין אפשרות שאני ארכב צמוד אליו. אז בלית ברירה ויתרנו על הרכיבה.
המשכנו בכביש הצפוני של הפארק לכיוון הר וושבורן. הכביש עובר בגובה של כ- 2,700 מטר מעל פני האדמה. זה האזור הגבוה בפארק. הנוף כאן שונה, בעיקר יער צפוף. מאפיין מיוחד לפארק הוא שיש בצלעות ההרים המון, אבל המון עצים שנפלו, כנראה בעיקר כתוצאה משריפות. היער מתחדש אבל את העצים שנפלו משאירים.
נראה ממש כמו משחק דוקים אין סופי.
להתראות וויומינג (עוד נחזור לביקור קצר בעיירת הבוקרים Cody מהצד השני של פארק גליישר).
מונטנה, Here we come.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה