ברוכים הבאים למונטנה. ביומיים הקרובים אנחנו עולים צפונה לכיוון פארק גליישר.עד הפארק זו נסיעה של כ- 700 ק"מ לכן פיצלתי את הנסיעה ליומיים. היום נסענו כ- 450 ק"מ. התחלנו את היום באגם הבגן (Hebgen Lake) שנמצא כ- 25 ק"מ ממיילוסטון. בחוץ היה ממש קר (בסביבות 6-7 מעלות) ואנחנו עם בגדים קצרים (לא לדאוג, יש גם בגדים ארוכים... במזוודה...).
באוגוסט 1959 התרחשה באזור רעידת אדמה בעוצה של 7.5 בסולם ריכטר. גם בפארק יילוסטון הורגשה הרעידה היטב והיו שינויים בפעילות של מעיינות וגייזרים כתוצאה מהרעידה. בגלל המבנה של ההר, וערוץ הנהר, רעידת האדמה דירדרה כמויות אדירות של סלעים לתוך האגם ולנהר. חלקים מהדרך ובתים שלמים שהיו סמוכים לאגם פשוט התפרקו וחלק מכביש 287 שאנחנו נוסעים בו "צנח" לאגם. את הכביש החדש כבר בנו הרבה יותר גבוה... כתוצאה מהרעש והסלעים שהתדרדרו וחסמו גם חלק מהנהר, נוצר אגם חדש שנקרא "אגם הרעש". אורכו כ- 10 ק"מ והעומק שלו 57 מטר. בחלקים מהאגם פשוט רואים עצים עומדים בתוך המים כעדות למקום שהיה פעם חורשה.
אחרי כשעה הגענו לעיירה איניס (Ennis). היום עיקר עיסוק הפנאי כאן הוא דיג אבל לפני כ- 150 שנה התגלה באזור זהב. ובאמריקה, כששמעו שגילו זהב, מייד, אלפים עולים על הסוסים והכרכרות ורצים למקום. בייחוד במערב הפרוע. וכשמגיעים כורי זהב, צריך גם מקום לישון, מסבאה, אורווה לסוסים וגם בית זונות קטן לא יזיק. ממש כמו באין ספור מערבונים שכולנו ראינו. אז הוקמו כאן 2 עיירות כורים - וירג'יניה סיטי ונבאדה סיטי. אבל, ברגע שנגמר הזהב, הכורים ממשיכים הלאה והעיירות ננטשו והפכו עם השנים לאתרי תיירות, מכרה הזהב של המאה ה- 21.
ממשיכים לכיוון מיסולה, היעד הבא שלנו. ליד העיר בוט Butte, אנחנו מגיעים לצומת דרכים וה-GPS אומר לפנות ימינה. אבל ממולי, שלט ענק של הארלי דווידסון. אז אני בלי להסס מסרב פקודה וממשיך ישר. זו אחת מחנויות ההארלי הכי גדולות שראיתי. ענקית. עומדים בחוץ למכירה עשרות אופני הארלי. מייד ניגש אלי בחור, מתחיל לפטפט, שואל מאיפה. אמרתי מישראל. אז הוא קורא לעוד בחור, מספר לי שהיה בעיראק, עושה לי סיור במקום. יש להם בתצוגה, לא למכירה, את אחד האופנועים של איוול קניבל Evel Knievel שנולד בעיר. הצעירים שואלים, מי ?? אז שוב, אנחנו חוזרים לשנות ה-70 של המאה הקודמת, והאיש היה פעלולן האופנועים הכי מפורסם בעולם. קפץ עם האופנועים שלו מעל כל מקום אפשרי. החלום שלי זה לשכור כלי כזה ולעשות טיול ארוך. מי יודע? "לפעמים, חלומות מתגשמים".
הגענו למיסולה. זו עיר נחמדה עם אוניברסיטה ומרכזי קניות ענקיים. במונטנה אין מס קנייה אז לא שילמנו מס קניה על הקניות שלנו. בעיקר לא שילמנו מס על האוזניות שקנינו לאיתי.... 
מונטנה רחוקה מאוד מהים. אז הצעירים כאן לוקחים גלשן ותופסים גלים בנהר. רק מלהסתכל עליהם אני קפוא. חזרנו למלון, נדב ואני קופצים לשעה לבריכה. קצת ג'קוזי ולמיטה. את עדכון הבלוג דחיתי לבוקר (כשהבנות קפצו פה למרכז).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה