הריח, הריח מתחיל להתחזק. אותו ריח שלפני הנסיעה רק הפעם, הנסיעה היא מזרחה.
אנוכי בסוף מערב, הבן יקיר לי, משפחתי וחברי במזרח. הלב שלי? חלק לא קטן ממנו יישאר במערב. טוב, זה עוד לא סיכום. אני לא ממש אוהב סיכומים. אבל הריח מתחזק. מה שבטוח, יש לו ריח חזק של פלאפל.
יש לנו עוד שלושה ימים לטיול. את היום אנחנו מתחילים ב"מפגשים מהסוג השלישי" במגדל השטן בוויומינג. סטיבן שפילברג, בסרט מפורסם הפך את המקום למפורסם ברמה עולמית. כל הסרט מכוון למפגש אשר מתקיים במגדל השטן. חוץ מסטיבן שפילברג, גם לאינדיאנים המקומיים יש אגדה על המקום. בקצרה, דב גריזלי רדף אחר 2 ילדות אשר קראו לעזרה והאדמה החלה להתרומם. ה"שריטות" על הצוק הם של דוב הגריזלי שניסה לטפס על ההר.
הצוק בהחלט מרשים. בולט די מרחוק. יש גם כמה משוגעים שמטפסים על הסלע הזה. מסביב לצוק, חיות די הרבה מרמיטות קטנות מסוג Prarie Dog. הם עומדים די סמוך לכביש, כל אחד קרוב מספיק למחילה שלו.
ממגדל השטן, הכיוון הוא להר ראשמור. נסענו לעיירה Spearfish ומשם לקניון Spearfish. באזור הזה חיו בתקופות שונות מספר שבטי אינדיאנים. באזור הזה צילם קווין קוסטנר חלק מהסצינות בסרט "רוקד עם זאבים". הדרך ממשיכה דרך 2 עיירות כורי זהב שהפכו לעיירות מערב פרוע טיפוסיות ואנחנו מגיעים לעיירה Keystone. ליד העיירה נמצא הר ראשמור. השעה הייתה שעת אחר הצהריים והשמיים די מאיימים (תמונה מיוחדת של גשם..?), אז החלטנו קודם לבקר בשעות האור באתר, לחזור לעיירה לטייל קצת, לאכול משהו ואז לחזור לטקס הלילי.
מה אפשר להגיד. האמריקאים הפכו את המקום למקדש. הכניסה הגדולה, פרוזדור הדגלים של 50 המדינות. מקדש לפטריוטיות, לערכים שהם קבעו שמציינים הנשיאים שמסתכלים על כולם ממעלה ההר. ערך ה"חירות" שהם כל כך מדברים עליו בלי סוף במקום. אבל מה להגיד, יש בזה משהו מיוחד ומרשים. ב- 8 בערב מתחיל הטקס. האמפי-תיאטרון מלא בהמון אנשים. הרוב אמריקאים ממגוון המדינות. קודם כל עולה ריינג'רית ונותנת לכולם שיעור באזרחות על ערכים. מרשים השקט וההקשבה במקום. בהמשך, שאלון טריוויה קטן על הנשיאים המפוסלים - וושינגטון, ג'פרסון, לינקולן וטדי רוזוולט. אחר כך מוקרן סרט של דיסקוברי על "החירות - המורשת האמריקאית הנצחית".
בסוף הסרט מאירים את הנשיאים על ההר (כשנחזור, נוריד מהאינטרנט תמונות איכותיות של הנשיאים בלילה). כולם עומדים לשירת ההמנון. שוב ההמנון. כמובן שלא שוכחים את חיילנו הטובים בעורף ובחזית. מזמינים את כל מי שמשרת או שירת בצבא לעלות לבמה הגדולה לטקס הורדת הדגל. עולים להערכתי כ- 50 איש. 6 חיילים עורכים את טקס קיפול הדגל וכולם מוחאים כפיים עד השמיים. האמריקאים משוגעים על הערכים שלהם ועל כל הסמלים שמייצגים אותם - דגל, מדינה, צבא ששומר על החירות. הכל כל כך קיטשי. אבל אולי גם קצת לקנא בהם ?
תם הטקס ושאלוהים יברך את אמריקה....... גם אותנו קצת, אם אפשר.
אנוכי בסוף מערב, הבן יקיר לי, משפחתי וחברי במזרח. הלב שלי? חלק לא קטן ממנו יישאר במערב. טוב, זה עוד לא סיכום. אני לא ממש אוהב סיכומים. אבל הריח מתחזק. מה שבטוח, יש לו ריח חזק של פלאפל.
יש לנו עוד שלושה ימים לטיול. את היום אנחנו מתחילים ב"מפגשים מהסוג השלישי" במגדל השטן בוויומינג. סטיבן שפילברג, בסרט מפורסם הפך את המקום למפורסם ברמה עולמית. כל הסרט מכוון למפגש אשר מתקיים במגדל השטן. חוץ מסטיבן שפילברג, גם לאינדיאנים המקומיים יש אגדה על המקום. בקצרה, דב גריזלי רדף אחר 2 ילדות אשר קראו לעזרה והאדמה החלה להתרומם. ה"שריטות" על הצוק הם של דוב הגריזלי שניסה לטפס על ההר.
הצוק בהחלט מרשים. בולט די מרחוק. יש גם כמה משוגעים שמטפסים על הסלע הזה. מסביב לצוק, חיות די הרבה מרמיטות קטנות מסוג Prarie Dog. הם עומדים די סמוך לכביש, כל אחד קרוב מספיק למחילה שלו.
ממגדל השטן, הכיוון הוא להר ראשמור. נסענו לעיירה Spearfish ומשם לקניון Spearfish. באזור הזה חיו בתקופות שונות מספר שבטי אינדיאנים. באזור הזה צילם קווין קוסטנר חלק מהסצינות בסרט "רוקד עם זאבים". הדרך ממשיכה דרך 2 עיירות כורי זהב שהפכו לעיירות מערב פרוע טיפוסיות ואנחנו מגיעים לעיירה Keystone. ליד העיירה נמצא הר ראשמור. השעה הייתה שעת אחר הצהריים והשמיים די מאיימים (תמונה מיוחדת של גשם..?), אז החלטנו קודם לבקר בשעות האור באתר, לחזור לעיירה לטייל קצת, לאכול משהו ואז לחזור לטקס הלילי.
מה אפשר להגיד. האמריקאים הפכו את המקום למקדש. הכניסה הגדולה, פרוזדור הדגלים של 50 המדינות. מקדש לפטריוטיות, לערכים שהם קבעו שמציינים הנשיאים שמסתכלים על כולם ממעלה ההר. ערך ה"חירות" שהם כל כך מדברים עליו בלי סוף במקום. אבל מה להגיד, יש בזה משהו מיוחד ומרשים. ב- 8 בערב מתחיל הטקס. האמפי-תיאטרון מלא בהמון אנשים. הרוב אמריקאים ממגוון המדינות. קודם כל עולה ריינג'רית ונותנת לכולם שיעור באזרחות על ערכים. מרשים השקט וההקשבה במקום. בהמשך, שאלון טריוויה קטן על הנשיאים המפוסלים - וושינגטון, ג'פרסון, לינקולן וטדי רוזוולט. אחר כך מוקרן סרט של דיסקוברי על "החירות - המורשת האמריקאית הנצחית". 
בסוף הסרט מאירים את הנשיאים על ההר (כשנחזור, נוריד מהאינטרנט תמונות איכותיות של הנשיאים בלילה). כולם עומדים לשירת ההמנון. שוב ההמנון. כמובן שלא שוכחים את חיילנו הטובים בעורף ובחזית. מזמינים את כל מי שמשרת או שירת בצבא לעלות לבמה הגדולה לטקס הורדת הדגל. עולים להערכתי כ- 50 איש. 6 חיילים עורכים את טקס קיפול הדגל וכולם מוחאים כפיים עד השמיים. האמריקאים משוגעים על הערכים שלהם ועל כל הסמלים שמייצגים אותם - דגל, מדינה, צבא ששומר על החירות. הכל כל כך קיטשי. אבל אולי גם קצת לקנא בהם ?
תם הטקס ושאלוהים יברך את אמריקה....... גם אותנו קצת, אם אפשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה