קודם כל קוראים יקרים, אני לא יודע אם "באד לייט" נחשב בכלל אלכוהול, אבל אני תחת השפעת אלכוהול וייתכן והפוסט הזה יהיה בהתאם. חזרנו מפיצה האט. ממש הליכה מהמלון, אין נהיגה, אז התענגתי על בירה נחמדה. גם את זה צריך.
בילינו היום בעיקר בפארק גליישר. אחד המקומות היותר יפים שראינו. רק שיש בפארק הזה בעיה "קטנה". אין חניה. בכל מקום צריך לחכות לא מעט זמן לחניה. אבל חוץ מעניין החניות, הבעיה האחרת שלי היא איזה תמונות לבחור משלל התמונות שצילמתי היום כדי לצרף לפוסט.
מהכניסה לפארק, בהתחלה הנסיעה רגילה לאורך הנהר הזורם והאגם. עצרנו לטיול קצר במסלול מסודר ליד אחד הנחלים. הכל עד עכשיו נחמד. אבל, קצת אחרי אגם מק'דונלד (וזה המק'דונלד היחיד בטווח של כמה מאות קילומטרים שנסענו היום...) מתחיל היופי האמיתי של הפארק.
מתחילים בנסיעה בחלק המשמעותי של הכביש שחוצה את הפארק ונקרא "הולכים אל השמש" Going To The Sun Road. לא להאמין אבל הדרך הזו שאורכה 80 ק"מ, נסללה בשנות ה- 30 ומתוחזקת נהדר. אנחנו עולים בכביש והנופים של ההרים מסביב והעמק באמצע פשוט מדהים. כל כמה דקות אין ברירה, חייבים לעצור לצלם. עצרנו בנקודה הגבוהה בכביש. יצאנו אני וסיגי להליכה ל"אגם הנסתר" Hidden Lake. סיגי פרשה בדרך ושוב, אני ממשיך לבדי במעלה ההר. אבל הפעם, גם אני נכשלתי. אני כל הטיול עם הסנדלים התנכיות, ולקראת סוף המסלול, אחרי טיפוס לא קטן, מסתבר שהמסלול עובר להליכה בשלג. פשוט הכל מושלג. עברתי קטע מסויים וחשבתי לנסות להמשיך, אבל אי אפשר. פשוט קפאו לי הרגליים (רק היה חסר לי להתקרר כהוגן... אני לא ממש לבד פה). בצער גדול, חזרתי אחורה ואת האגם הנעלם אני אראה בתמונות.
המשכנו לאורך הכביש, עצרנו לעוד צילומים. בפארק יש אגם נוסף ויש בו אי קטן. עצרנו לצילום אחרון של הפארק באחת הנקודות הכי מפורסמות Wild Goose.
יצאנו מהפארק. יש לנו נסיעה לא קצרה לעיר הבאה, גרייט פולס במונטנה. אנחנו נוסעים כמעט כל הדרך בכביש 89 המפורסם. הנופים השתנו לגמרי. מישורים אינסופיים של שדות ומרעה. כל האזור ממזרח לפארק גליישר הוא חלק מה"מישורים הגדולים" של ארה"ב ממונטנה וכולל את מדינות מרכז ארה"ב. עצרנו בסבווי בעיירה קטנטונת שמסתבר שזו עיירת אינדיאנים משבט Blackfeet שהוא אחד השבטים שחי במישורים הגדולים. האמת, לא מראה הכי מלבב. עיירה די מוזנחת והאינדיאנים שאנחנו ראינו, קצת מפחידים.
בהמשך, אנחנו עוברים ליד מרכז קטן לחקר דינוזאורים. במונטנה התגלו שרידי דינוזאורים על ידי ילדה מקומית שהפכה לחוקרת דינוזאורים. בפנים דגם של דינוזאור ענק ועצמות אמיתיות של דינוזאורים. בחוץ, דגם קטן של דינוזאור ששוב מחזיר אותי לספרי ילדותי. הדינוזאור הוא מהסוג שמופיע בספר "תעלומת הביצה הענקית" שכל כך אהבתי כילד. אחד הספרים הכי אהובים והכי זכורים אצלי. אני זוכר שניסיתי לדחוף לאיתי את הספר כשהיה קטן יותר.
הגענו לפנות ערב לגרייט פולס שיושבת על נהר המיזורי שמתחיל במונטנה (לא רחוק מגרייט פולס), מתחבר למיסיסיפי ומסתיים בלואיזיאנה במפרץ מקסיקו. פשוט "חוצה אמריקה".
אז אחרי כל הגאוגרפיה המיוחדת שחווינו היום, אז אי אפשר בלי לקפוץ לבריכה לשעה. אחר כך פיצה ולישון. לפני השינה, אני ונדב יצאנו מהמלון (11 בלילה) לבדוק אם יש אולי אפילו שובל קטן של הזוהר הצפוני. לפי ההתראות, לצערנו, אין סופה מגנטית מתאימה. את צילום הזוהר הצפוני אנחנו מעבירים לאחריות איתי. בהצלחה.
מהכניסה לפארק, בהתחלה הנסיעה רגילה לאורך הנהר הזורם והאגם. עצרנו לטיול קצר במסלול מסודר ליד אחד הנחלים. הכל עד עכשיו נחמד. אבל, קצת אחרי אגם מק'דונלד (וזה המק'דונלד היחיד בטווח של כמה מאות קילומטרים שנסענו היום...) מתחיל היופי האמיתי של הפארק.
מתחילים בנסיעה בחלק המשמעותי של הכביש שחוצה את הפארק ונקרא "הולכים אל השמש" Going To The Sun Road. לא להאמין אבל הדרך הזו שאורכה 80 ק"מ, נסללה בשנות ה- 30 ומתוחזקת נהדר. אנחנו עולים בכביש והנופים של ההרים מסביב והעמק באמצע פשוט מדהים. כל כמה דקות אין ברירה, חייבים לעצור לצלם. עצרנו בנקודה הגבוהה בכביש. יצאנו אני וסיגי להליכה ל"אגם הנסתר" Hidden Lake. סיגי פרשה בדרך ושוב, אני ממשיך לבדי במעלה ההר. אבל הפעם, גם אני נכשלתי. אני כל הטיול עם הסנדלים התנכיות, ולקראת סוף המסלול, אחרי טיפוס לא קטן, מסתבר שהמסלול עובר להליכה בשלג. פשוט הכל מושלג. עברתי קטע מסויים וחשבתי לנסות להמשיך, אבל אי אפשר. פשוט קפאו לי הרגליים (רק היה חסר לי להתקרר כהוגן... אני לא ממש לבד פה). בצער גדול, חזרתי אחורה ואת האגם הנעלם אני אראה בתמונות. 
המשכנו לאורך הכביש, עצרנו לעוד צילומים. בפארק יש אגם נוסף ויש בו אי קטן. עצרנו לצילום אחרון של הפארק באחת הנקודות הכי מפורסמות Wild Goose.
יצאנו מהפארק. יש לנו נסיעה לא קצרה לעיר הבאה, גרייט פולס במונטנה. אנחנו נוסעים כמעט כל הדרך בכביש 89 המפורסם. הנופים השתנו לגמרי. מישורים אינסופיים של שדות ומרעה. כל האזור ממזרח לפארק גליישר הוא חלק מה"מישורים הגדולים" של ארה"ב ממונטנה וכולל את מדינות מרכז ארה"ב. עצרנו בסבווי בעיירה קטנטונת שמסתבר שזו עיירת אינדיאנים משבט Blackfeet שהוא אחד השבטים שחי במישורים הגדולים. האמת, לא מראה הכי מלבב. עיירה די מוזנחת והאינדיאנים שאנחנו ראינו, קצת מפחידים.בהמשך, אנחנו עוברים ליד מרכז קטן לחקר דינוזאורים. במונטנה התגלו שרידי דינוזאורים על ידי ילדה מקומית שהפכה לחוקרת דינוזאורים. בפנים דגם של דינוזאור ענק ועצמות אמיתיות של דינוזאורים. בחוץ, דגם קטן של דינוזאור ששוב מחזיר אותי לספרי ילדותי. הדינוזאור הוא מהסוג שמופיע בספר "תעלומת הביצה הענקית" שכל כך אהבתי כילד. אחד הספרים הכי אהובים והכי זכורים אצלי. אני זוכר שניסיתי לדחוף לאיתי את הספר כשהיה קטן יותר.
הגענו לפנות ערב לגרייט פולס שיושבת על נהר המיזורי שמתחיל במונטנה (לא רחוק מגרייט פולס), מתחבר למיסיסיפי ומסתיים בלואיזיאנה במפרץ מקסיקו. פשוט "חוצה אמריקה".אז אחרי כל הגאוגרפיה המיוחדת שחווינו היום, אז אי אפשר בלי לקפוץ לבריכה לשעה. אחר כך פיצה ולישון. לפני השינה, אני ונדב יצאנו מהמלון (11 בלילה) לבדוק אם יש אולי אפילו שובל קטן של הזוהר הצפוני. לפי ההתראות, לצערנו, אין סופה מגנטית מתאימה. את צילום הזוהר הצפוני אנחנו מעבירים לאחריות איתי. בהצלחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה