"יציאה" לסוורד

יום הנסיעה האחרון שלנו ביבשת. מחר עולים על הקרוז.

יצאנו בבוקר מהומר ונסענו את כל הדרך עד לצומת הכבישים Sterling / Seward קצת אחרי Coopers Landing.

ירדנו לעצירה נחמדה לחוף אגם קינאי (Kenai Lake) שכללה גם ארוחה קלה של שאריות הלחם שקנינו באנקורג'.... אז אחרי ארוחה קלה וטעימה, ממשיכים לכיוון סוורד (מבטאים את השם סוּ - ווֹרְד). היעד העיקרי שלנו לפני סוורד - קרחון אקזיט Exit Glacier אבל קצת לפני ההגעה לקרחון, עצרנו בנקודת תצפית קטנה לאורך הכביש על מעין בריכה גדולה מלאה במעין שושנות מים. נחמד.

המשכנו עד מרכז המבקרים של Exit Glacier. ממרכז המבקרים הלכנו לכיוון הקרחון. המסלולים מסודרים וההליכה די קלילה (בהתחלה...). מי שממש מעוניין, יכול לקחת מסלולים ממש קשים לאזור העליון של הקרחון. לא פשוט. אנחנו בחרנו את המסלול הרגיל. קרן העדיפה להישאר לנוח ברכב.
הגענו לנקודת התצפית הראשונה על הקרחון באזור שנקרא Outwash Plain (בתרגום מילולי - מישור שטוף). כל השטח הזה כוסה בעבר על ידי הקרחון ועם הנסיגה של הקרחון, נוצר שטח אדמה חשוף עם מים זורמים (מהפשרת הקרחון בקיץ). לא צומחת במקום צמחייה בשל ה"עבר" הקפוא של המקום. בהמשך, חוזרים לשביל  שעובר דרך חורש. לאורך המסלול, מדי כמה מטרים, יש שלט קטן עם מספר שמציין את השנה שהקרחון "נפרד" מאותה נקודה. המסלול מתחיל ב-1917. במאה השנים האחרונות הקרחון נסוג בערך 2,000 מטר !!
הנשיא אובמה טייל כאן ב- 2015 והפנה המון תשומת לב לנושא האקלים ונסיגת הקרחונים. (מי שרוצה לקרוא קצת, מוזמן ללחוץ כאן).
אנחנו ממשיכים לטפס לכיוון התצפית על הקרחון. גם סיגי פרשה בנקודת תצפית אמצעית וה"בנים" המשכנו הלאה. כשהגענו לנקודת התצפית האחרונה במסלול, איתי החליט שהוא הופך להיות מטפס הרים, דילג מעל לחבל שמציין ש"אסור לעבור את החבל" (הוא כמובן לא היה היחיד ורבים וטובים עלו למעלה לתצפית גבוהה יותר). מזל שסיגי לא הייתה כאן, הדרמה הייתה גדולה.
אין ספק שהביקור במקום ממש מומלץ.

המשכנו ליעד האחרון שלנו בקטע הזה של הטיול - סוורד. העיר קרויה על שמו של ויליאם סוורד שהיה שר החוץ של ארה"ב בשנים 1861-1869. סוורד יזם את רכישת אלסקה מידי הרוסים. הסיבות לרכישה הייתה טענתו שארצות הברית חייבת לנוע מערבה. לאחר הרכישה, כונו אלסקה ורכישתה "קוביית הקרח של סיוארד", "השטות של סיוארד" ו"גינת דובי קוטב". כיום נחגגת הרכישה באלסקה ב"יום סיוארד" שחל ביום שני האחרון של חודש מרץ. נקודה היסטורית נוספת - סוורד כיהן בממשל של אברהם לינקולן. ביום הרצח של לינקולן, הקושרים תכננו לרצוח גם את סוורד. מתנקש הצליח להיכנס לביתו ודקר אותו באופן קשה אך הוא שרד את התקיפה.

הגענו לסוורד. בכניסה לעיר פארק קטן עם דגל אלסקה - שמונה כוכבים זהובים על רקע כחול כהה. הדגל עוצב בשנת 1927 על ידי נער בן 13 בשם בני בנסון מסוורד במסגרת תחרות של בני נוער לעיצוב דגל עבור טריטוריית אלסקה (לפני שאלסקה הצטרפה כמדינה לאיחוד בשנת 1959). בהסבר על הדגל צוין שהצבע הכחול מסמל את השמים ואת הצבע של פרח הזכריני (פרח שכיח באלסקה). הכוכב בפינה הימנית עליונה הוא כוכב הצפון ונועד לייצג את המדינה העתידית אלסקה כמדינה הצפונית ביותר בארצות הברית. הדובה הגדולה מייצגת עוצמה. הדגל של בנסון נבחר פה אחד והפך לדגל של מדינת אלסקה בעת צירופה לאיחוד של ארצות הברית.
הגענו למלון. אחרי מנוחה קצרה יצאנו למרכז הימי בסוורד שנמצא ממש צמוד למלון. נחמד מאוד.
בערב, יצאנו לאכול במסעדה יוונית. כן מסעדה יוונית Apollo Restaurant. המסעדה מעוצבת כמו איזה מקדש יווני סוג ד' עם שירות די איטי ומלצרים שלא מפסיקים להזרים קנקני מים לשולחן כאילו אנחנו במסעדה במדבר סהרה 😅. אבל בסך הכל, האוכל די טעים (אכלנו בעיקר אוכל איטלקי....) והמקום היה נחמד.

סיימנו בעצם את החלק הראשון של הטיול, החלק היבשתי. מחר אחר הצהריים, עולים לקרוז לקטע השני. אין ספק שהבחירה לעשות קודם את המסלול היבשתי ואחר כך את הקרוז זו ההחלטה הנכונה. הטיול היבשתי מדהים. אין מילים, אבל עכשיו יוצאים לנופש.