יום גשום בהחלט.
נסענו היום לאורך כביש ריצ'רדסון שמחבר בין פיירבנקס לואלדז. ללא ספק אחת הדרכים היפות שנסענו בה. הבוקר היה עוד יחסית יפה אבל בהמשך התחיל גשם די רציני שליווה אותנו כמעט לאורך כל הדרך לואלדז. במקביל לכביש חוצה את אלסקה קו צינור הנפט שמחבר את שדה הנפט בים הצפוני עד לואלדז - 800 מייל (כ- 1,300 ק"מ).
הכביש מהווה גם גבול מערבי של השמורה הלאומית הגדולה בארה"ב Wrangell St.Elias. מי שהזמן והכסף בידו, מומלץ לבקר בשמורה ובעיקר בעיירת הכורים מק'ארתי. ההגעה למקום בעיקר בטיסה. לאחר ה"חוויה" של הטיסה מעל הדנאלי, טוב שויתרנו.... אני שב ומציין, הטיסה הייתה סבירה לחלוטין. לא שום דבר מיוחד. רק למי שטס לראשונה במטוס חד מנועי קטן, זה יכול להיות קצת מפחיד וחלק מהקבוצה (ולא נזכיר שמות) קצת התרגש מהטיסה.
עצרנו לתצפית על רכס ההרים המזרחי באגם Willow. בהמשך, עצירה ליד צנור הנפט. הצנור עילי ולא תת קרקעי ובנוי באופן שרעידת אדמה לא תגרום לו להתפרקות (ובאלסקה אין ספור רעידות אדמה מידי חודש).
הנקודה הבאה - קרחון וורטינגטון אשר ממש מגיע כמעט עד הכביש (בעבר הוא היה הרבה יותר קרוב לכביש אך הוא נסוג בשנים האחרונות) ירדנו לנקודת התצפית על הקרחון. יש במקום מסלול הליכה עד לקרחון ממש אך בגלל מזג האוויר והגשם שכמעט לא מפסיק, לא יכולנו לרדת לקרחון. נקווה שביציאה מואלדז מזג האוויר יהיה נאה ויאפשר לנו את הגישה לקרחון. ממשיכים בנסיעה לאורך מעבר תומפסון - מעבר הרים יפיפה. נהר זורם לאורך הכביש ומכל צד מפלים נופלים ומגבירים את קצב הזרימה.
הגענו לואלדז.
בואלדז קרו 2 אסונות משמעותיים ב"יום שישי הטוב" (החג הנוצרי). ב- 1964 רעשה האדמה במשך למעלה מ- 4 דקות (!) בעוצמה של 9.2 בסולם ריכטר. רעידת האדמה השנייה בעוצמתה שנמדדה עד כה. כל אלסקה רעדה וההרס היה עצום. גלי צונמאי הגיעו עד לאוסטרליה. העיר ואלדז בפועל נחרבה והוקמה מחדש ממקום שנתפס בטוח יותר מבחינת פגיעות לגלי צונאמי במרחק של כ- 5 מייל מהאתר הישן. בעיר יש לא מעט שלטי הכוונה למסלול מילוט במקרה של צונאמי.
האסון השני היה אסון המיכלית אקסון ואלדז שעלתה על שרטון במפרץ שך ואלדז וגרמה לאחד האסונות האקולוגיים הגדולים בהיסטוריה.
בכניסה לולאדז יש מדגרה של דגי סלמון. קפצנו לראות את הדגים אולי לפגוש איזה דוב.... אז הדגים שוחים כמו משוגעים המעלה הזרם אבל דובים עוד לא ראינו. המשכנו לעיר. עצרנו לאכול באחת הנקודות הנחמדות והטעימות שלנו עד כה - דוכן קטן שנקרא PotatoHead (כמו הצעצוע המפורסם). אכלנו בוריטו נהדר, סלט עוף פיקנטי בפיתה (הם ניסו לרגע להסביר לנו מה זה פיתה...) וסנדביץ עם סלט סלמון. כל זה מלווה בציפס מצויין.
ואלדז יושבת במפרץ מדהים, מוקף הרים ואין ספור קרחונים. הצימר שלנו נחמד. יחד איתנו 2 זוגות אוסטרליים נחמדים.
אמרנו שננסה שוב את מזלנו באזור המדגרה. יש ליד המדגרה נחל קטן מלא דגי סלמון. אנחנו נוסעים ונדב צועק "דב". ואכן, מצד ימין, עומד לו דב שחור שבא לאכול. הדוב די בקלות שולף דג מהמים אבל הדג קצת "הפליק" לו עם הזנב וברח. אז נסיון שני ותפס דג נוסף. הפעם הדב החזיק אותו די חזק וחזר ליער. חוויה מיוחדת לסיום יום יפיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה