היום העשירי - ניו המפשייר, ההרים הלבנים ופאשלה גדולה...

זה קורה גם לשועל טיולים ותיק כמוני....יום כל כך יפה, נופים נהדרים ולמרבית היום הזה אין לנו תמונות  או וידאו.

בצהריים, נסענו לאתר שנקרא Lost River. יש במקום מסלול הליכה יפה לאורך  מים זורמים ומערות שאליהן אפשר להיכנס וקצת להשתעשע. אז במערה הראשונה, כדי להיכנס, הייתי צריך להתכופף בצורה רצינית, ופתאום אני שומע רעש של פלסטיק נחבט. הבנתי שכנראה מאוחר מידי.... שתי המצלמות, וידאו ותמונות, נפלו מהתיק שהיה פתוח. המצלמות נפלו מעבר לשביל הקטן, בתוך המערה החשוכה וצללו להן למימי הנחל. לא יאמן. ניסיתי לשלוח ידיים די עמוק אך לא מצאתי כלום, גם חיפוש עם מצית קצת להאיר את המקום, לא הועיל. ב"נהר האבוד" אבדו גם המצלמות.

המזל שאני מגבה כל יום את התמונות למחשב וב- Picasa וגם את הוידאו. יש לי גם גיבוי נוסף בכונן חיצוני....
לפחות בנושא הגיבוי לא פישלתי.

חבל, התמונות של הבוקר היו ממש יפות. התמונות שהעלתי, הן באדיבות האינטרנט.....

נחזור להתחלה. התחלנו את היום בנסיעה בכביש 112 הידוע כדרך קאנקאמאגוס (Kancamagus). דרך זו עולה אל ההרים הלבנים והיא פשוט יפהפייה. בסתיו הוא נחשב לאחד הכבישים היפים בארה"ב. לאורך הדרך יש נקודות התחלה של מסלולים רגליים ארוכים וקצרים. בתחילת הדרך עצרנו בגשר עץ סגור, המשכנו בהליכה קצרה בערוץ יפה עם בריכה גדולה, עצרנו לתצפיות על ההרים. 

המשכנו, ל"נהר האבוד - Lost river gorge and boulder caves. התחלנו די בכיף ודי בהתחלה איבדתי את המצלמות. די "ביאס" לי ולכולנו את המשך הביקור שיכול היה להיות ממש יפה. בהמשך, נסענו צפונה בכביש 93. עצרנו בקניון פלאם (Flume Gorge). הליכה של כשעה בערוץ יפיפה. הקירות מכוסים בצמחיה ירוקה. בחורף, כל האזור מכוסה שלג ובאביב, הזרימה חזקה מאוד וגם קצת מסוכנת. לא רחוק מהערוץ, עלינו ברכבל לפסגת הר Canon לתצפית על אזור ההרים.

טוב, טיילנו, אבל חייבים להשלים ציוד. אין ברירה. למזלנו, אנחנו בארה"ב. כל 50 מייל יש WalMart.. אז נכנסו ל- WalMart וקניתי מצלמה דיגיטלית בדגם קצת יותר חדש מהדגם שקניתי בארץ ומצלמת וידאו של סוני בדגם "קצת" יותר חזק מהדגם שהיה לי. עלה לי ביחד 463 דולר. יותר זול ממה שעלתה לי רק מצלמת הוידאו שקניתי בדיוטי בספטמבר. נקווה שנצליח לפחות להשיב חלק מההוצאה מהביטוח.
מסקנה לגבי מצלמות - אם מתכננים נסיעה לארה"ב, פשוט לחכות עם הקנייה ולקנות כאן. המחירים ברמה שונה לחלוטין. גם WalMart ידועה במחירים שלה. נוסף לזה, בניו המפשייר אין מס אז בכלל חסכנו עוד כמה גרושים.

המשכנו ונכנסנו לורמונט. מדינה כפרית, ירוקה מאוד, שדות תירס, אגמים. אנחנו ישנים ב- Waterbury שתהיה נקודת היציאה שלנו מחר לכביש 100. לא ויתרנו על הבריכה במלון שהפעם גם הייתה קצת מחוממת אז היה ממש נחמד. בערב, נכנסו לפיצריה מקומית נחמדה. קרית ים תוססת והומה ליד העיר הזו בלילה, אבל המסעדה הייתה ממש נחמדה, אכלתי לזניה טעימה, נדב וסיגי אכלו פיצה, לא יקר, אווירה טובה. סיום נחמד ליום עמוס.