את החלק העיקרי של היום אנחנו עושים בכביש 100 של וורמונט שגובל בפארק הלאומי "ההרים הירוקים".
פירוש השם ורמונט בצרפתית (Ver mont) הוא הר ירוק, ואכן המדינה הזו בעלת הרים, יערות, אגמים, חקלאות. מלבד הטבע המקסים של ורמונט, יש בה המון ערים קטנות וחמודות. ורמונט ידועה בנופים שלה ובעיקר בשלכת המדהימה בסתיו (בפעם הבאה שנטייל כאן...).
התחלנו את היום בקטע של כביש 100 שמוכר כ- Food tour. בן אנד ג'רי'ס פתחו כאן מפעל גלידה ומאז האזור פורח.
באמת עולם אחר. ולא רק מבחינת מרכז המבקרים המדהים אלא בכלל מבחינת סביבת העבודה הפתוחה והנגישה. הסיור לא ארוך, סיור קצר במפעל שמייצר גלידה מחלב ולא שומן צמחי..... ובגלל זה גם הטעם המשובח, מייצר רק בכוסות כך שבגדול, זה מפעל עם קווי ייצור קטנים ופשוטים שמייצר מוצר נהדר. והכל התחיל מחנות גלידה קטנה בוורמונט ליד תחנת דלק ושני חברים שלא ממש התקבלו ללימודים שרצו ולכן חיפשו איך להתפרנס קצת.... בסיור הסתבר כי הגלובליזציה הגיעה גם לוורמונט והחברה נמכרה לפני כמה שנים ל......יוניליבר ! איזה עולם קטן.... אכלנו קצת גלידה בסוף הסיור וממשיכים הלאה.
המשכנו למפעל לייצור סיידר. כאן אין ממש סיור אלא חלון צפייה ומיכל גדול של סיידר קר וטעים וחנות יפיפיה וצבעונית צמודה. בכלל, החנויות בניו אינגלנד זה אתר תיירות בפני עצמו. נכנסו לחנות המפעל של גבינות Cabot, עוד קצת טעימות, טעימה מהנוף שליד החנות (סיגי בתמונה) ויצאנו לדרך.
כביש 100. מי שנוסע כאן בסתיו, חייב לעבור בכביש הזה. אבל גם בקיץ הוא ארוך ויפה. כביש לא רחב, לא מהיר, המון ירוק ומים, חקלאות, עיירות קטנות. עצרנו בעיירה Weston. על הכביש יש 2 חנויות General store. חנויות מהסוג של "בית קטן בערבה" שהתפתחו עם התיירות. אבל, כמו שציינתי קודם, החנויות האלו הן אטרקציה בפני עצמה ולא להאמין את כמות הפריטים שיש בה. הנסיעה די ארוכה. הגענו לברלינגטון, אחת הערים "הגדולות" בורמונט (קרית ים אפילו גדולה ממנה...). בקרבת העיר נערך אחד הקרבות המשמעותיים במלחמת העצמאות והם מציינים את הקרב כנקודת מפנה במלחמה. כדי לציין את הקרב, הקימו מונומנט ענק ברחבה גדולה שצופה על הסביבה. המעין אובליסק הזה הוא המבנה הגבוה בוורמונט (שאין בה בכלל בנייה גבוהה...). כשבנו אותו, עוד לא היו מעליות אז היו מדרגות פנימיות, היום יש מעלית עם זקן חביב שנראה כאליו הרגע יצא מקטלוג של מלחמת העצמאות. בעיר יש גם 3 גשרי עץ מיוחדים. הגשרים היו מסומנים באופן די כללי במפה, אז נכנסתי לאחד הכבישים "לפי החוש" ואחרי נסיעה קצרה אמרתי שנעצור לשאול איפה הגשרים. נכנסתי אקראית לפנצריה וממול, בדיוק, עומד לו שביא הדרו הגשר השני. הגשרים באמת יפים ומיוחדים ומאפיינים את וורמונט.
הנסיעה די ארוכה. הגענו לברלינגטון, אחת הערים "הגדולות" בורמונט (קרית ים אפילו גדולה ממנה...). בקרבת העיר נערך אחד הקרבות המשמעותיים במלחמת העצמאות והם מציינים את הקרב כנקודת מפנה במלחמה. כדי לציין את הקרב, הקימו מונומנט ענק ברחבה גדולה שצופה על הסביבה. המעין אובליסק הזה הוא המבנה הגבוה בוורמונט (שאין בה בכלל בנייה גבוהה...). כשבנו אותו, עוד לא היו מעליות אז היו מדרגות פנימיות, היום יש מעלית עם זקן חביב שנראה כאליו הרגע יצא מקטלוג של מלחמת העצמאות. בעיר יש גם 3 גשרי עץ מיוחדים. הגשרים היו מסומנים באופן די כללי במפה, אז נכנסתי לאחד הכבישים "לפי החוש" ואחרי נסיעה קצרה אמרתי שנעצור לשאול איפה הגשרים. נכנסתי אקראית לפנצריה וממול, בדיוק, עומד לו שביא הדרו הגשר השני. הגשרים באמת יפים ומיוחדים ומאפיינים את וורמונט.
הגענו לפנות ערב לספרינגפילד, עייפים מנסיעה די ארוכה היום. מחר, יום כיף בפארק Six Flags.
------------------------------------------
בוורמונט לא הייתה לנו כמעט כל היום קליטה בנייד. ודווקא היום קרן הייתה אמורה להתקשר. אז כל הזמן ניסינו לשווא למצוא רשתות זמינות וללא הצלחה אז פספסנו את שיחת הטלפון עם קרן וזה די צבט לנו. גם חשבנו על קרן. בסוף, בערב, חזרנו לאזור עם קליטה, יצרנו קשר עם המדריכים, קיבלנו SMS מקרן ששמעה את ההודעה שלנו ונקווה שנדבר איתה מחר.
פירוש השם ורמונט בצרפתית (Ver mont) הוא הר ירוק, ואכן המדינה הזו בעלת הרים, יערות, אגמים, חקלאות. מלבד הטבע המקסים של ורמונט, יש בה המון ערים קטנות וחמודות. ורמונט ידועה בנופים שלה ובעיקר בשלכת המדהימה בסתיו (בפעם הבאה שנטייל כאן...).
התחלנו את היום בקטע של כביש 100 שמוכר כ- Food tour. בן אנד ג'רי'ס פתחו כאן מפעל גלידה ומאז האזור פורח.
באמת עולם אחר. ולא רק מבחינת מרכז המבקרים המדהים אלא בכלל מבחינת סביבת העבודה הפתוחה והנגישה. הסיור לא ארוך, סיור קצר במפעל שמייצר גלידה מחלב ולא שומן צמחי..... ובגלל זה גם הטעם המשובח, מייצר רק בכוסות כך שבגדול, זה מפעל עם קווי ייצור קטנים ופשוטים שמייצר מוצר נהדר. והכל התחיל מחנות גלידה קטנה בוורמונט ליד תחנת דלק ושני חברים שלא ממש התקבלו ללימודים שרצו ולכן חיפשו איך להתפרנס קצת.... בסיור הסתבר כי הגלובליזציה הגיעה גם לוורמונט והחברה נמכרה לפני כמה שנים ל......יוניליבר ! איזה עולם קטן.... אכלנו קצת גלידה בסוף הסיור וממשיכים הלאה.
המשכנו למפעל לייצור סיידר. כאן אין ממש סיור אלא חלון צפייה ומיכל גדול של סיידר קר וטעים וחנות יפיפיה וצבעונית צמודה. בכלל, החנויות בניו אינגלנד זה אתר תיירות בפני עצמו. נכנסו לחנות המפעל של גבינות Cabot, עוד קצת טעימות, טעימה מהנוף שליד החנות (סיגי בתמונה) ויצאנו לדרך.

הנסיעה די ארוכה. הגענו לברלינגטון, אחת הערים "הגדולות" בורמונט (קרית ים אפילו גדולה ממנה...). בקרבת העיר נערך אחד הקרבות המשמעותיים במלחמת העצמאות והם מציינים את הקרב כנקודת מפנה במלחמה. כדי לציין את הקרב, הקימו מונומנט ענק ברחבה גדולה שצופה על הסביבה. המעין אובליסק הזה הוא המבנה הגבוה בוורמונט (שאין בה בכלל בנייה גבוהה...). כשבנו אותו, עוד לא היו מעליות אז היו מדרגות פנימיות, היום יש מעלית עם זקן חביב שנראה כאליו הרגע יצא מקטלוג של מלחמת העצמאות. בעיר יש גם 3 גשרי עץ מיוחדים. הגשרים היו מסומנים באופן די כללי במפה, אז נכנסתי לאחד הכבישים "לפי החוש" ואחרי נסיעה קצרה אמרתי שנעצור לשאול איפה הגשרים. נכנסתי אקראית לפנצריה וממול, בדיוק, עומד לו שביא הדרו הגשר השני. הגשרים באמת יפים ומיוחדים ומאפיינים את וורמונט.
הגענו לפנות ערב לספרינגפילד, עייפים מנסיעה די ארוכה היום. מחר, יום כיף בפארק Six Flags.
------------------------------------------
בוורמונט לא הייתה לנו כמעט כל היום קליטה בנייד. ודווקא היום קרן הייתה אמורה להתקשר. אז כל הזמן ניסינו לשווא למצוא רשתות זמינות וללא הצלחה אז פספסנו את שיחת הטלפון עם קרן וזה די צבט לנו. גם חשבנו על קרן. בסוף, בערב, חזרנו לאזור עם קליטה, יצרנו קשר עם המדריכים, קיבלנו SMS מקרן ששמעה את ההודעה שלנו ונקווה שנדבר איתה מחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה