היום הרביעי - סן פרנסיסקו

היי ידידי,
היה לנו היום יום די עמוס.

התחלנו ב-Civic center שהוא המרכז השלטוני והתרבותי של סן פרנסיסקו. קודם כל, ביום ראשון החניה בעיר חינם (חוץ ממזח הדייגים) (ואת זה לא מצאתי במקורות...) כך שנחסכו לנו כמה דולרים. במרכז נמצאים בניין העירייה, בניין ממשל, אודיטוריום, בניין אופרה, בניין לחיילים משוחררים ומוזיאון לתרבות אסיה. במוזיאון הוצגה תערוכה גדולה של שושלת מינג אז בבה, פידר סיגי ואיתי נכנסו לשאוף קצת אויר איכותי. אני, קרן ונדב נשארנו בחוץ למנוחה.

חזרנו לרכב ונסענו לכיוון Union square שזה אזור הקניות היוקרתי של סן פרנסיסקו. האזור מתחיל להתמלא אז כבר שמנו את הרכב ב-Parking (ונחזור אליו עוד מעט..). יצאנו לרחוב וראינו את הקרונועית אז מכיוון שקרן וסיגי לא זכו לנסיעה, עלינו על הקרונועית. ממש נחמד הסיפור הזה, בייחוד הנסיעה בעליות של העיר. אז עם הקו הזה כבר נסענו לצ'יינה טאון שהוא הרובע הסיני הגדול בארה"ב. טיילנו ברחוב המרכזי של הרובע עד לשער הכניסה.

קוריוז קטן, ממש בכניסה לצ'יינה טאון יש דוכן פלאפל, גלאט כשר ! כמעט 7 דולר למנה פלאפל. לא נכנסנו, אנחנו נעדיף לחכות עד שנחזור הביתה.

משער הכניסה לצ'יינה טאון הליכה קצרה ל- Union square. כיכר גדולה עם אומנים, ציירים, חנויות יוקרה מסביב, מסעדות, אוירה נעימה. נחמד. נכנסו ל-Macy's לטעום מהטעם של הכלבו המפורסם. זה בטח לא המשביר לצרכן. גם במחירים.

אחרי שאכלנו אוכל סיני, חזרנו לרכב, ו.....הרכב לא מניע. המצבר נגמר. ממש מעצבן! למזלנו, היינו בחניון ממש מסודר ותוך כמה דקות הגיע בחור עם רכב תחזוקה והניע לנו את האוטו. לקח ל-GPS להתאושש איזה כמה דקות ואם זה לא היה כל כך מעצבן זה היה מצחיק איך שהחיצים השתוללו במסך. אני עכשיו מחייך אבל באותו רגע יכולתי לשבור משהו. בנוסף, מרגישים די חסרי אונים בלי המכשיר הזה. לא שלא היינו מסתדרים, אבל זה כל כך מקל ונוח.
אז אחרי שה-GPS התאפס, נסענו לאזור הפיננסי של העיר וראינו (מהרכב, כמו בטיול מאורגן) את בניין הפירמידה, שהוא בניין מיוחד וגם הגבוה בסן פרנסיסקו. אגב, חצי מהדרך נסעתי לפי אינטואיציה והיינו ממש בכיוון. רק בסוף ה-GPS חזר לעצמו. המשכנו למרכז אמברקדרו שנמצא כמעט על הים. היה שם שוק אומנים קטן ונחמד. קרן קנתה רצועת בד עם השם שלה רקום עליה. גם נדב רצה והאישה במקום (מקסיקנית?) תוך 5 דקות רקמה, ידנית, לנדב את השם. לראות אותה עושה את העבודה הזו, ואחר כך לוקחת קרח להרגיע את היד.

חזרנו לרכב, השעה בערך 4 אחר הצהריים. חשבנו לנסוע לגשר שער הזהב שוב ו......הרכב לא מניע.

מכאן הכל הלך יעיל בצורה ממש מפתיעה (ואולי לא..). קודם כל במסעדת Subway שאלתי אם יש טלפון. הבחור שאל מה קרה ומיד שלף נייד כדי שאתקשר (אפילו שזה 1-800, בכל זאת יצא ממש נחמד). טלפון להרץ, כ-20 דקות על הקו כדי לתאם תיקון והחלפת הרכב בשדה התעופה. ממש מהר הגיע רכב תיקונים של AAA, התניע לנו את הרכב, נסענו למלון ואני המשכתי לשדה התעופה ותוך 20 בערך כבר הייתי חזרה במלון עם רכב חדש. זה היתרון של חברת השכרה גדולה.

אז כבר ויתרנו על המשך להערב, נכנסנו למלון בעיקר להתארגנות למחר. לילה טוב.

-----------------------------------------------------

אני חייב להודות שבניגוד לטיול הקודם, אני מרגיש שכאילו קשה לי למצוא את החשק לכתוב. עכשיו כבר ערב, כולם ישנים ואני די עייף, אבל אני בטוח שכשנחזור אני אגיד כמה טוב שלא התעצלתי. בכל מקרה אני חייב גם לגבות את התמונות.

ואם יש משהו שיותר מעייף זה בלוגר.....