מזל שנוסעים לטייל בעולם, ואז יצר הכתיבה חוזר לדגדג בקצות האצבעות.
הפוסט האחרון שלי, כמו שרואים, היה בתחילת שנת הלימודים, ואנחנו כבר סיימנו אותה.
סיכום שנה (רק חסרה המוזיקה הדרמטית כמו בסיכום שבועי בחדשות...) - וזו הייתה בהחלט שנה מיוחדת במינה.
איתי נסע למשלחת בגרמניה בתחילת השנה ואחר כך אירח עם יתר החברים לקבוצה את הקבוצה מגרמניה בארץ. זו הייתה חוויה לכל החיים. השנה זו גם תחילת הבגרויות והגבר הצעיר הזה מתמודד עם זה בכבוד רב.
קרן התחילה את השנה ב"רבין" ולאחר מספר אירועים חברתיים, החליטה לעבור לאפק בביאליק. האמת, מזל שהיה לה כח רצון כל כך חזק למעבר. ישבנו עליה ממש חזק נגד המעבר, אבל בסוף הלכנו עם קרן, קצת מלחמה עם מערכת החינוך של קרית ים ובסופו של דבר, "מעז יצא מתוק". קרן התחברה לכיתה חדשה אבל עם חברות ישנות, מצליחה יופי בלימודים, המורים (כצפוי) מתים עליה, החלו פעילות ממש יפה בצופים ובקיצור, העולם שלה ממש עבר תפנית נהדרת. חבל רק שבחודש האחרון אנחנו סובלים מדלקת מציקה בקרסול, בייחוד לפני הנסיעה.
אדון נדב - מה אפשר להגיד - שנה מיוחדת ולא קלה. לומדים לקרוא, (מנסים) ללמוד חשבון.
לנדב אופי מיוחד. פתיל קצר (כמו אבא?). אבל הוא מצחיק אותנו, מעצבן אותנו, מדבר, מספר, מסתגר, צוחק, מאיים. הכל.
אז זהו בשתי מילים על השנה שעברה.
ועכשיו נרד לעניין..........
עברו שנתיים מהטיול הקודם. אנחנו נוסעים הפעם למערב ארה"ב ולרוקי'ס הקנדיים. הפעם יש לטיול תוספת מיוחדת - בבה ופידר נוסעים איתנו !!
שוב רוחות מלחמה ברקע (מה חדש???).
אבל הקוצים בחלק האחורי של הגוף לוחצים, שוב המון הכנות, המון טרדות.
אני מקווה שבאמת (כמעט) הכל מוכן לטיול.
מלחיצים אותי לא מעט בנושא המזוודות. נקווה שאני לא אפול כאן.
אז זהו להיום. אי מניח שנשתמע שוב בסן פרנסיסקו על המים.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה