הטיסה הייתה ארוכה כמו הגלות. 4 שעות לפרנקפורט, בערך שעה וחצי בפרנקפורט (נשמע הרבה אבל עד שיורדים מהמטוס, הולכים בכל המסדרונות של שדה התעופה והליכה לשער היציאה, והעלייה למטוס מתחילה כשעה לפני הטיסה, אז הגענו לשער די מאוחר) ועוד כ-11 שעות בטיסה לסן פרנסיסקו. קשה. אבל הגענו והכל בסדר.
עברנו את ביקורת הדרכונים ובבה ופידר עלו במדגם של משרד החקלאות האמריקאי. פידר פחדה על התרופות אבל ה"בעיה" הייתה בננה ותפוח שהיו להם בתיק. בארה"ב אסור להכניס אוכל והקנס הוא 500 דולר. אבל ראו שלא מדובר ב-2 טרוריסטים ביולוגיים, אז נפרדו מאיתנו בחיוכים.
התור בהרץ היה ארוך ואיטי בצורה מפתיעה אבל קיבלנו אוטו נח ומרווח ובעיית המטען, שהציקה לא מעט לפני הנסיעה נמחקה. אני מקווה שבקנדה לא תהיה בעיה. נכנסו לרכב, עשינו הכרות מחודשת עם מערכת ה-GPS, נסיעה קצרה למלון שנמצא לא רחוק משדה התעופה. המלון של Hampton Inn, כמו שזכרנו מהנסיעה הקודמת, ממש נח.
אז אחרי כל הלוגיסטיקה אנחנו יוצאים לטייל.
נסענו לגשר המפורסם. המלון נמצא בקצה ההצפון מזרחי של סן פרנסיסקו והיו קצת פקקים בדרך, אבל הגענו למרכז התצפית. ה"בעיה" היחידה - רוח קרה. ממש קר ואני מעריך שהטמפרטורה הייתה בסביבות 15 מעלות. לא יותר.
אבל בכל שווה את המפרץ, הגשר המרשים, אלקטרז ממול.
יצאנו מהגשר לנסענו לכיוון מזח הדייגים. טיילנו קצת באזור. לקרן הקרסול די כואב, מציק ומגביל ונקווה שזה לא סימן להמשך. גם פה רוח חזקה ודי קר. אבל האזור נחמד, המון אנשים, חנויות. קפצנו לקצה מזח 39 לראות את אריות היום. אני בטוח שלהם לא קר.
נדב וקרן אכלו במק'דונלדס וכל היתר אכלנו מרק חם בקערת לחם. (הערה פיננסית - המקדונלדס, עם שער הדולר הנוכחי זה כמעט חצי מחיר מהארץ....).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה