היום השישה עשר

02.08.2006

השעה 22:50 בלילה ואני כל כך עייף שדבר אחרון בראש שלי זה בלוג.

סיפור ארוך אבל לנו יהיה נחמד להיזכר בהכל אחרי שנחזור.

קמנו היום לפני 5 בבוקר כדי לצאת לטיסה לאורלנדו. קצת הלך ברגל שמאל אבל הכל הסתדר.

בשדה התעופה, המזוודה הגדולה שקלה יותר מ- 50 פאונד ורצו לחייב אותי ב-50 דולר משקל עודף. אז רצתי וקניתי תיק עלייה למטוס ב- 10 דולר והעניין סודר. אחר כך שיגעו אותנו עם העניין של הנעליים. בנוסף, בגלל שהיה לי מחשב, לקחו אותו הצידה לבדיקה. בטרמינל העבירו אותנו משער לשער עד שמצאו שער פנוי, ונוצר איחור קל של כ- 15 שעה.

הטיסה לאורלנדו הייתה ממש בסדר. המזוודות הגיעו במהירות. שכחנו את העגלה של נדב בטרמינל, בדרך לדוכן של אלמו. רצתי מהר בחזרה ולמזלנו, העגלה הייתה איפה שהשארנו אותה.

קיבלנו רכב מיניואן. הרכב שהיה לנו בצפון אולי לא היה מיניואן אבל היה לא פחות מרווח ל-5 אנשים ואולי פי 2 מקום למזוודות, ובלי לקפל כסאות. שלא לדבר על ה-GPS. חזרה לימי המערות לעומת ה-GPS של הרץ. צריך להתקשר למוקד ולהגיד לאן נוסעים ואז הוא "מטעין" את הכתובת. המכשיר הוא בעצם טלפון נייד עם מסך מזערי והנחיות בקול מאוד לא ברור. כל כך צדקתי כשהתעקשתי על ה-GPS של הרץ בניו יורק (למרות ההצעה של סוכנת הנסיעות. עוד נוכחה לכמה שהם מיותרים !!). הסתובבנו פעמיים סביב שדה התעופה אבל בסוף הצלחתי להתביית על המכשיר הזה ויאללה, למלון. הגענו מוקדם מידי ולא קיבלנו את החדר, אז יצאנו ל-Sea World.

- - - - -

הפארק היה נחמד וסופר מעייף. הפארק ממש גדול, והמון הליכה. יש כאן בעצם 3 מתקני "אקשן" והעיקר כאן זה המופעים.

המופע של "שאמו" הלוייתן ממש מרשים. המתקן שנקרא "קראקן" משאיר אותך בלי אויר ושיניים - 2 לופים מלאים, כמה ברגים שהם אפילו יותר כיפים מהלופ ונפילות מדהימות. המתקן מסוגו הכי ארוך באורלנדו.. בגלל שהוא די מרתיע, התור ממש קצר אז הילדים עלו עליו פעמיים.

גם נדב עלה בפעם הראשונה על מתקנים יותר רציניים. המתקן הראשון היה שיט כולל נפילה מגובה שבה נרטבנו כהוגן. השני, רכבת מהירה. הילד החזיק לי את היד חזק ועשה פרצופים מבוהלים אבל הסיכום שלו - כיף.

חזרנו למלון פשוט שפוכים.

ככה עוד 4 ימים נראה לי שאני צריך עוד שבועיים חופש.

- - - - -

לילה טוב. תמונות אני אוסיף מחר. אין לי כח עכשיו ל-Blogger....

- - - - -

מצורפת תמונה...