יצאנו מלואיסטון לנסיעה של כ-3 שעות עד בר הרבור. הגענו למלון שלנו Bar Harbor Motel. גם כאן, מדובר במוטל שיושב על שטח די גדול עם צריפים נפרדים רבים (כל צריף כ-3 חדרים). המלון מעוצב בסגנון רטרו, מאוד יפה, מאוד נוח (חוץ אולי מזה שאין יציאה אחורית מסודרת וזה בעצם 2 חדרי שינה מופרדים עם פרוזדור ושירותים / מקלחת). אבל ארוחת הבוקר טובה מאוד. יש נוטלה... 😋. המלון נמצא ממש קרוב למרכז בר הרבור.
העיירה מתויירת ברמה גבוהה מאוד. המוני אנשים ברחוב הראשי וברחובות הצדדיים, המון מסעדות, חנויות.
בלילה הראשון קרן ובר נשארו במלון. סיגי ואני יצאנו לבר הרבור בערב, אכלנו במסעדה נחמדה. סיגי הזמינה פיצה מצוינת ואני הזמנתי Lobster Roll. היה ממש טעים. הלובסטר עסיסי, מלא בשר, נקי. יקר וטעים. לקרן ובר לקחנו מנות המבורגרים מבשר וואגיו. התפנקו גם על שאריות פיצה.
בערב השני, חזרנו למלון, אני קפצתי לפיצרייה מקומית והתפנקנו על פיצה חמה וקלצונה.
all. רבים מהחופים של מיין מכוסים בחלוקים, אבל קו החוף הזה הוא ייחודי. סופות באוקיינוס יצרו חומת ים גדולה. כשהגלים נשברים, הם נושאים סלעים מבסיס החוף ומובילים אותם עד לחוף. כאשר הגאות והשפל נכנסים ויוצאים, אבנים כבדות יותר נערמות בחלק העליון ואבנים קטנות וקלות יותר נשארות במורד המדרון. כל נוצרה סוג של חומה על קו החוף. רצינו לבקר במגדלור אבל היה כאן פקק ענק. שלחנו את המרגל שלנו לארץ המובטחת והוא חזר ואמר שזה מגדלור קטנצ'יק ולא שווה.... אני בטוח שיש שיחלקו עליו, אבל ויתרנו. בדיוק כשאנחנו עושים פרסה, נעמד מולנו צבי בוגר ומרשים. חצה את הכביש בשקט ולא נראה מתרגש מכל הרכבים והצלמים.
לקראת 5 וחצי הגענו לכניסה לפסגת הר קדילאק Cadillac Mountain. הר לא הכי גבוה - 1,530 רגל (466 מטר), אבל זו הפסגה הגבוהה ביותר באכדיה וגם ההר הגבוה ביותר לאורך כל החוף המזרחי של ארה"ב. הפסגה מפורסמת בנופים שלה ובעיקר מושכת מבקרים לצפייה בזריחה ושקיעה. אני בחרתי בשקיעה. חייבם לקנות כרטיס לרעב לפסגה והרבה זמן מראש. הפארק מגביל את מספר הרכבים שעולים לפסגה והכרטיסים, כרגיל, נמכרים מהר.
אבל מי שטרח בערב שבת, יראה שקיעה יפיפייה בשבת.
ירדנו מהרכב. ממש קר בחוץ. אני, כמו קיבוצניק, עם סנדלים וקצר אבל מחזיק מעמד.
הנופים מהפסגה נהדרים. השקיעה מרשימה. בקיצור - חובה למי שמגיע לפארק.
היום השני בפארק היה אחד הימים היפים שלי בטיולים. בכלל. הפארק כל כך יפה. עוצרים בנקודות תצפית על הים, הסלעים, חופים מיוחדים. נוסעים בשיירה בקצב איטי. הפארק עמוס בהמון מטיילים. אבל סביר. בכל מקום מוצאים יחסית זריז חנייה.
עצרנו בעוד כמה נקודות תצפית. המראות של הים, הסלעים נהדרים.התחנה האחרונה שלנו בפארק - בית האגם Jordan Pond House. במקום מסעדה, חנות, מדשאה, תצפית על האגם הקטן. המקום עמוס. חנייה די קשה למצוא אבל הורדתי את כולם ופשוט עמדתי במקום עד שהתפנה מקום. המסעדה מפורסמת במסורת של הגשת תה ו- Popovers - פחזניות גדולות עם חמאה וריבה ביתית. הזמנו גם את ה- Popovers וזו הייתה מנה מיותרת לגמרי. אחרי הארוחה הקלה, ירדנו לקו המים וצפינו בנוף המרשים של האגם הקטן ושתי הגבעות הבולטות בצידו הצפוני, הנקראות "הבועות" (The Bubbles).
ב-2010 לא הגענו לפארק. קראתי כמה כתבות ונראה היה שאפשר לוותר. טעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה