מתחילים לנסוע דרומה וביקור בגשר מיוחד וקנייה מרגשת במיוחד

נפרדו מבר הרבור ופארק אכדיה. היה מרשים.

מתחילים בנסיעה דרומה. היום נוסעים לאורך החוף של מיין. לאחר כשעה נסיעה עצרנו לביקור באחד הגשרים המיוחדים בארה"ב - 

Penobscot Narrows Bridge & Observatory. 

גשר פנובסקוט-נרוז הוא גשר כבלים באורך 650 מטרים מעל נהר פנובסקוט ומתנשא לגובה 135. הגשר נפתח בדצמבר 2006 והחליף את גשר וולדו-הנקוק, שנבנה ב-1931.

הגשר תוכנן, מומן, עוצב, קיבל אישור ונבנה תוך 42 חודשים בלבד. אנדרטת וושינגטון נבנתה בחלקה מגרניט מהר וולדו הסמוך, מה שהוביל לעיצוב שני המגדלים בצורת אנדרטת וושינגטון.

גשר Penobscot Narrows הוא אחד מארבעה גשרים בעולם עם תצפית. שלושת האחרים נמצאים בסין, תאילנד וסלובקיה. נקודת התצפית מתנשאת לגובה של 122 מטרים / 42 קומות - מה שהופך אותה למבנה הגבוה ביותר במיין המופעל על ידי הציבור ולתצפית גשרים הגבוהה בעולם.

הגשר מאוד מרשים.

בכניסה למעלית עומד כרטיסן שיש מצב שנולד במאה ה-19... 😂. איש זקן, עם קוקו לבן, איטי עם מקל הליכה.

אנחנו עומדים ומפטפטים וגבר שעומד לידנו שואל באיזו שפה אנחנו מדברים. אומרים עברית והוא עונה, "בוקר טוב" - 2 המילים היחידות שזכר מקורס עברית שפעם התחיל ולא סיים. מדובר בכומר אוונגליסטי עם אשתו ועוד זוג. הם ממיסיסיפי. האהדה לישראל שלהם מדהימה. אנשים נחמדים מאוד, שיחה נעימה אבל קצת ביביסטים .... 😂. אז אולי לא ביביסטים אבל רפובליקנים תומכי טראמפ זה בטוח. 

המראות והגשר מרשימים. ביקור מיוחד ושווה.

המשכנו בנסיעה בכביש 1. בדרך עצרנו במסעדה קטנה שמוכרת עוף מטוגן. היה אחלה.

הרבה עבודות בכביש שמאטות את הנסיעה. את הפנייה לתצפית על קמדן עברנו בגלל העבודות בכביש. הגענו לעיירה בשם Damariscotta. היה אמור להיות בעיירה פסטיבל גדול של דלעות. אבל אין כלום. יום רגיל. נכנסים לאתר הפסטיבל ועדיין רשום שם שזה היום... מוזר. שאלנו ואמרו שהפסטיבל יום ראשון הבא.

בדרך לפורטלנד עצרנו ליד מרכז מו"פ של חברת Garmin. במרכז נבנה ב-1998 הגלובוס המסתובב הגדול בעולם - Eartha. Eartha הוא כדור הארץ המסתובב הגדול בעולם (רשום בספר השיאים של גינס), פרי יצירתה של DeLorme, חברת מפות חדשנית. DeLorme נרכשה על ידי Garmin, אך Eartha נותר פתוח לציבור. Eartha, שעוצב על ידי המנכ"ל לשעבר דיוויד דה-לורם ונבנה על ידי צוות החברה, הוא פלא טכנולוגי וייצוג תלת-ממדי בן שלוש קומות של כדור הארץ ותנועותיו. כמו כדור הארץ, Eartha נוטה ב-23.5 מעלות, ומסתובב על "ציר", זרוע שלוחה שתוכננה במיוחד. לקח יותר משנה לקרטוגרפים של DeLorme לאסוף את הנתונים ששימשו ליצירת כדור הארץ הענק הזה, התופס את הלובי בן שלוש הקומות של Garmin.

הגענו לפורטלנד, העיר הגדולה במיין. חשבנו לעצור במרכז העיר אבל לא היה נראה שיש יותר מידי מה לעשות וגם החניה הייתה יקרה מאוד. אז המשכנו לנקודה האחרונה שלנו - מגדלור פורטלנד Portland Head Light. הו אחד המגדלורים המפורסמים והמצולמים ביותר בארה"ב והמגדלור העתיק ביותר במיין. הקמתו של המגדלור החלה בשנת 1787, בהוראת ג'ורג' וושינגטון, בזמן שמיין הייתה עדיין חלק ממסצ'וסטס.  

לאחר לא מעט עיכובים המגדלור הושלם בשנת 1790 והופעל לראשונה ב-10 בינואר 1791, כשבתחילה השתמשו בשמן לוויתנים לתאורה.

==============================

במהלך כל הטיול, קרן ובר בודקים מלאי אייפון בחנויות שונות. ע"פ האתרים, אין כמעט להשיג אייפון. הכוונה הייתה לקנות אייפון 17 באאוטלט בניו המפשייר אבל גם שם האתר מראה שאין מלאי. אז מיהרנו לקניון Maine Mall ממש ליד המלון. קרן קנתה אייפון 17 והאושר גדול כמו בכל התחדשות עם אייפון חדש. המוכר בחנות "נזף" בבר שמשלם עם Goolge Pay בחנות Apple אבל תשלום זה תשלום. גם באפל. כולנו התפנקנו ב Panda Express. יש בקניון לא מעט דוכני אוכל. בכל הדוכנים אין אף אחד. בפנדה, תור ארוך מסודר במסלול כמו בשדה תעופה. מקום פופולארי וטעים.

יצאנו למלון. רז רצתה להחליף את סבא על ההגה. עוד קצת. 

הגענו למלון. Best Western. בר הלך לבריכה ולג'קוזי וחזר מאושר. כביסה מוצלחת ולילה טוב.

איך כמעט ראינו את הזוהר הצפוני

לקרת הטיול, נרשמתי להתראות של NASA לגבי סופות סולאריות שגם נותנות פרטים על אפשרות לצפייה בזוהר הצפוני. ביום השני שלנו בבר הרבור, אני רואה התרעה שיש סופה בקטגוריה 2 שזו קטגוריה עם סבירות טובה מאוד לזוהר הצפוני. שאלתי בקבלה איפה יש מקומות מומלצים לצפייה והם אפילו לא ידעו על זה... מה שנדיר ומיוחד לאחד, זה פשוט ורגיל לאחר.

ראיתי בכמה אתרים שפסגת הר קאדילק ו Sand Beach הם מקומות מתאימים לצפייה, בעיקר בגלל החושך. בהתחלה עוד חשבתי לנסוע בסביבות 9 אבל לבסוף ויתרתי. 

א. קר מאוד.

ב. אף אחד לא באמת יודע מתי יהיה הזוהר הצפוני. אנשים לפעמים מחכים שעות ולא ראיתי עצמי מחכה. אז נשארתי ער עד אחרי 11 בלילה. ראיתי בטלוויזיה "שליחות קטלנית" ובכל הפסקת פרסומות יצאתי החוצה להביט לשמיים. זה עושה אפילו טיפה סחרחורת להסתכל ארוכות לשמיים. לצערי לא היה כלום. בסופו של דבר, אפשר היה לראות את הזוהר הצפוני באמצע הלילה.

בבוקר, בפורום בפייסבוק של זוהר צפוני במיין, ראיתי הרבה תמונות של אנשים, במקומות די קרובים לבר הרבור, שפרסמו תמונות מרהיבות של הזוהר הצפוני ואפילו את שביל החלב. 

זה היה, לצערי, עוד ניסיון כושל לצערנו לצפות בזוהר הצפוני. 

בר הרבור ופארק לאומי אכדיה, אחד הפארקים היפים שביקרנו בהם

היעד הבא - הפארק הלאומי אכדיה שנמצא ליד בר הרבור (Bar Harbor).

יצאנו מלואיסטון לנסיעה של כ-3 שעות עד בר הרבור. הגענו למלון שלנו Bar Harbor Motel. גם כאן, מדובר במוטל שיושב על שטח די גדול עם צריפים נפרדים רבים (כל צריף כ-3 חדרים). המלון מעוצב בסגנון רטרו, מאוד יפה, מאוד נוח (חוץ אולי מזה שאין יציאה אחורית מסודרת וזה בעצם 2 חדרי שינה מופרדים עם פרוזדור ושירותים / מקלחת). אבל ארוחת הבוקר טובה מאוד. יש נוטלה... 😋. המלון נמצא ממש קרוב למרכז בר הרבור.

העיירה מתויירת ברמה גבוהה מאוד. המוני אנשים ברחוב הראשי וברחובות הצדדיים, המון מסעדות, חנויות.

בלילה הראשון קרן ובר נשארו במלון. סיגי ואני יצאנו לבר הרבור בערב, אכלנו במסעדה נחמדה. סיגי הזמינה פיצה מצוינת ואני הזמנתי Lobster Roll. היה ממש טעים. הלובסטר עסיסי, מלא בשר, נקי. יקר וטעים. לקרן ובר לקחנו מנות המבורגרים מבשר וואגיו. התפנקו גם על שאריות פיצה.

בערב השני, חזרנו למלון, אני קפצתי לפיצרייה מקומית והתפנקנו על פיצה חמה וקלצונה.

בפארק יש בעצם כביש מעגלי מרכזי שאותו השארתי ליום השני. ביום הראשון, נסענו לקטע המערבי של הפארק ועצרנו בנקודות תצפית יפות. אחת הנקודות נקראת חומת הים Seaw
all. רבים מהחופים של מיין מכוסים בחלוקים, אבל קו החוף הזה הוא ייחודי. סופות באוקיינוס ​​יצרו חומת ים גדולה. כשהגלים נשברים, הם נושאים סלעים מבסיס החוף ומובילים אותם עד לחוף. כאשר הגאות והשפל נכנסים ויוצאים, אבנים כבדות יותר נערמות בחלק העליון ואבנים קטנות וקלות יותר נשארות במורד המדרון. כל נוצרה סוג של חומה על קו החוף. רצינו לבקר במגדלור אבל היה כאן פקק ענק. שלחנו את המרגל שלנו לארץ המובטחת והוא חזר ואמר שזה מגדלור קטנצ'יק ולא שווה.... אני בטוח שיש שיחלקו עליו, אבל ויתרנו. בדיוק כשאנחנו עושים פרסה, נעמד מולנו צבי בוגר ומרשים. חצה את הכביש בשקט ולא נראה מתרגש מכל הרכבים והצלמים. 

לקראת 5 וחצי הגענו לכניסה לפסגת הר קדילאק Cadillac Mountain. הר לא הכי גבוה - 1,530 רגל (466 מטר), אבל זו הפסגה הגבוהה ביותר באכדיה וגם ההר הגבוה ביותר לאורך כל החוף המזרחי של ארה"ב. הפסגה מפורסמת בנופים שלה ובעיקר מושכת מבקרים לצפייה בזריחה ושקיעה. אני בחרתי בשקיעה. חייבם לקנות כרטיס לרעב לפסגה והרבה זמן מראש. הפארק מגביל את מספר הרכבים שעולים לפסגה והכרטיסים, כרגיל, נמכרים מהר.

אבל מי שטרח בערב שבת, יראה שקיעה יפיפייה בשבת.

ירדנו מהרכב. ממש קר בחוץ. אני, כמו קיבוצניק, עם סנדלים וקצר אבל מחזיק מעמד.

הנופים מהפסגה נהדרים. השקיעה מרשימה. בקיצור - חובה למי שמגיע לפארק.

היום השני בפארק היה אחד הימים היפים שלי בטיולים. בכלל. הפארק כל כך יפה. עוצרים בנקודות תצפית על הים, הסלעים, חופים מיוחדים. נוסעים בשיירה בקצב איטי. הפארק עמוס בהמון מטיילים. אבל סביר. בכל מקום מוצאים יחסית זריז חנייה.

עצרנו Sand Beach. החול בחוף יפה במיוחד, והוא מורכב בעיקר משברי קונכיות קטנים. עד 70 אחוז מהחול מורכב מקונכיות שבורות של יצורים ימיים. המים בחוף קרים מאוד. 

עצירה מפורסמת ויפה נקראת "חור הרעם" Thunder Hole - כפי שהשם רומז, משמיע בדרך כלל קולות רועמים. גלי האוקיינוס מתנפצים על החור הצר, ולוחצים אוויר עמוק לתוך ה"חדר". כאשר האוויר הזה משתחרר, הוא יוצר קול רועם, מלווה בדרך כלל בנתזי מים. היה גל אחד משמעותי שהתפוצץ על הסלטים והעיף מים לעל עבר. כל המבקרים צוהלים וצוחקים אבל עמדו שם כמה אנשים עם ילדים קטנים שנרטבו כאילו שפכו עליהם חבית מים קרים. הילדים היו ממש אומללים ודי ריחמנו עליהם.

עצרנו בעוד כמה נקודות תצפית. המראות של הים, הסלעים נהדרים.התחנה האחרונה שלנו בפארק - בית האגם Jordan Pond House. במקום מסעדה, חנות, מדשאה, תצפית על האגם הקטן. המקום עמוס. חנייה די קשה למצוא אבל הורדתי את כולם ופשוט עמדתי במקום עד שהתפנה מקום. 

המסעדה מפורסמת במסורת של הגשת תה ו- Popovers - פחזניות גדולות עם חמאה וריבה ביתית. הזמנו גם את ה- Popovers וזו הייתה מנה מיותרת לגמרי. אחרי הארוחה הקלה, ירדנו לקו המים וצפינו בנוף המרשים של האגם הקטן ושתי הגבעות הבולטות בצידו הצפוני, הנקראות "הבועות" (The Bubbles).

סיימנו את היום ברחוב המרכזי של בר הרבור. בסוף הרחוב הראשי נמצא נמל קטן. לנמל הזה הגיעה ספינת קרוזים ענקית של Norwegian.

ב-2010 לא הגענו לפארק. קראתי כמה כתבות ונראה היה שאפשר לוותר. טעות.

שוב, אחד המקומות היפים בטיול.