הורים וכנאפה נוטלה

‏טרנד הכנאפה שמציף את המדינה כבר שנה+. שבוע שעבר נדב וירין הביאו מגש מ"כנאפה נוטלה"

היום הכנתי את הכנאפה שלי. עם גבינת עיזים חמאה ומי סוכר, כמו שצריך. פינקתי עם נוטלה. אומר בצניעות המוכרת שלי - אין בכלל מה להשוות.

כמה מילים על התקופה שאנחנו עוברים עם אמא. לא בדיוק התקופה שנרצה לזכור, אבל עדיין, תקופה מורכבת.

אמא דמנטית והמצב הקוגנטיבי שלה מתדרדר מיום ליום. היום באנו לבקר. היינו איתי, שובל, קרן סיגי ואני. אחר כך הגיעה גם אוקה. כשקרן הייתה שם לבד עוד היה נחמד וסביר. כאשר נכנסו איתי ושובל, כמו קלפים שנטרפו. מתקשה לזהות את שובל שלא ראתה אותה כבר זמן. אומרת שהיא מכירה אותה מאז שהייתה ילדה קטנה לפני 30 שנה. קרן קמה ועברה כסא ופתאום היא לא מזהה אותה. בקיצור, כל שינוי יוצר תגובות שאנחנו מתקשים לעכל.

האישה שהייתה אוהבת, חכמה, בשלנית, דעתנית היום חיה בעולם משלה. זו אמא שלי, הסבתא של הילדים וכבר סבתא רבה ל-2 נינים ועצוב שהיא מאבדת את זה. אין שום דרך אחרת אלא להמשיך ולתמוך. אני ואוקה בתורנות יום כן / יום לא ועדיין כל פעם שאני בא, היא אומרת שהמון זמן לא הייתי וכשאני הולך היא מבקשת שאבוא כשיהיה לי זמן.

הנכדים זהב טהור. באמת. מגיעים לבקר, מתקשרים. איזה קשר נהדר בין חבר'ה צעירים לסבא וסבתא שלהם. בשביל אבא הם סם החיים העיקרי היום. רמת האהבה היא בלתי נתפסת.

קורונה 2020 א'

2020 שנה מטורפת. לתאר בפוסט את מה שאנחנו עוברים זו משימה אולי בלתי אפשרית. 

חזרנו מונציה בתחילת פברואר. איזה טיול נהדר היה לנו.

באותו הזמן היו בעיקר דיבורים על הנגיף ה"סיני". ארגון הבריאות העולמי דיווח כל יום על נדבקים ומתים. בסין הגיעו ל-80 אלף נדבקים. כולנו ציקצקנו בלשון וראינו כתבות של איציק הסיני על הסגר בווּהָאן. נו, אז, הנגיף החליט שהשוק בווּהָאן קטן עליו ועשה קפיצה קטנה לאיטליה, ומשם לספרד, צרפת, גרמניה, בריטניה. לכל אירופה. כמובן שגם לארץ הקודש הוא הגיע. המשיך בקפיצה ענקית לארה"ב ודרום אמריקה. בפועל, לכל העולם.....

אז ה-80 אלף נדבקים של סין זו בדיחה קטנה. העולם כבר סופר מעל 15 מילין נדבקים, 625 אלף נפטרים ועוד המסיכה נטויה. 

לישראל הנגיף הוא הגיע בסוף פברואר. התחיל בביקור קצר בחנות צעצועים הפיראט האדום ומשם יצא לטייל בארץ עם העדפה מסויימת לביקור מיוחד בשכונות של חרדים אבל בשאיפה, באמת, לבקר את כולם. כמו אליהו הנביא בפסח. רק תפתח את הדלת והוא יגיע.

ההתנהגות של הקורונה זה כמו "כדור הפלא" הצבעוני שהיינו משחקים כילדים. זורקים אותו והוא קופץ כמו משוגע לכל כיוון ובשום שלב אי אפשר לדעת לאן יגיע בקפיצה הבאה.

יש אין ספור אתרים עם עדכוני קורונה. הטובים שבהם -

Worldmete CoronaVirus

Johns Hopkins University

וההתדרדרות הגיעה -

* סגירת השמיים (בכל העולם) והגבולות. בגדול, העולם נסגר. אין מעבר בין מדינות. שֶנְגֶן.... שֶמִנְגֶן.... הכל סגור.

ביטלנו את הנסיעה של סיגי לברלין שהייתה מתוכננת לסוף מרץ. הרציונאל היה לקבל את הכסף מהביטוח. יתר הבנות לא ביטלו כי "חבר" עוד חשבו שהטיול יהיה בנובמבר..... Silver lining / אופטימיות היא שם המשחק.

הרבה מיילים, עצבים ואפילו הגשת תביעה לבימ"ש לתביעות קטנות אבל בסוף, אחרי 4 חודשים ראינו את ההחזר מהשטיח המעופף וחברת הביטוח. באותו זמן עוד חשבתי שיש התכנות לנסיעה לארה"ב .....😂😂😢. הייתי בודק כמעט ברמה יומית את ההודעות של משרד החוץ האמריקאי לגבי כניסת טיסות מאיטליה. היום, כשארה"ב עמוק בתוך המגיפה עם 4 מיליון (!!) נדבקים ו-150 אלף נפטרים, זה נראה מצחיק (או בעצם עצוב). אז כמובן שגם הטיול לארה"ב בוטל. אלאיטליה ביטלה את הטיסות. את הכסף הבטיחו להחזיר אבל עד היום (יולי 2020) עוד לא ראינו החזר. בסוף יחזירו.

כמה עבדתי על הטיול הזה. כדרכי בקודש, הכנתי מסלול מפורט ומדוקדק. היה צריך להיות טיול מיוחד. כולם היו.
בגלל הביקור המתוכנן בפילדלפיה, ממש עשיתי קורס לא פורמאלי על ההיסטוריה של ארה"ב ממחצית המאה ה-18, מלחמת העצמאות והקמת ארה"ב, החוקה והתיקונים הראשונים לחוקה. אנשים מדהימים. הדמויות שהכי התעמקתי בהם היו בנג'מין פרנקלין ותומאס ג'פרסון אבל היו עוד רבים וטובים. באמת תקופה מדהימה מבחינת התוצאות שלו וההשפעה על ההיסטוריה העולמית אפילו עד ימינו. מצאתי ב- YouTube סדרת הרצאות של פרופ' אייל נוה מאוניברסיטת תל אביב "ארה"ב מעליה לשקיעה?".  14 הרצאות מדהימות (שעה וחצי כל אחת). מומלץ בחום. 

את הנסיעה המסורתית לקפריסין בראש השנה גם ביטלנו. את שלב התמימות כבר עברנו. השמיים עדיין סגורים ואנחנו עמוק בתוך הגל השני שמבחינת נבדקים הוא פי 2 מהגל הראשון. גם כאן עוד צפויה לי מלחמה קטנה עם חברת הביטוח. אל Avgi's Home עם ציון ומירטה בוודאות עוד נחזור.

* שוק ההון. פעם ראשונה שעשיתי מעשה של מימוש כולל של השקעות. הבורסות בתחילת מרץ צנחו כמו האנשים שקפצו ממגדלי התאומים. במהירות, עם הראש למטה. במשך שנים היו משברים - המשבר של 2008, המשברון של דצמבר 2018 ועוד. ב- 2008 היה ברור שזה משבר פיננסי ולא ריאלי ושהשווקים יחזרו וזה אכן קרה תוך שנה. בדצמבר 2018 היה משבר שאף אחד לא ממש הבין. יותר כמו מימוש נקודתי שקצת הלך רחוק מידי אבל התיקון היה די מהיר. 2019 הייתה שנה מטורפת בבורסות. אבל ב- 2020 - זה היה משבר גורף. השווקים פשוט עומדים. ההשלכות הרסניות. פה אמרתי שאין לי כוח נפשי לנפילות כאלו מטורפות. אז מימשתי בבת אחת הכל. כמו שסיינפלד אמר Like a band aid, right off.

גם לי היה ברור שבטווח הארוך יהיה תיקון אבל כאן הטווח הארוך נראה ארוך מתמיד.

בארה"ב השוק די חזר לרמות קרובות לרמה הקודמת אבל הם עמוק בתוך המגיפה, לפני בחירות. יש הרבה דיבורים על הזרקת הכסף הענקית של הממשל לשוק. רמת סיכון מאוד גבוהה. עוד לא הגעתי לתובנה שזה הזמן להיכנס. מבחינתי הסיכון עדיין גדול מאוד ואני אפילו מעדיף להפסיד תשואה. בישראל, המדדים עוד רחוקים מהרמות של תחילת 2019. השוק כאן במשבר גדול, הגרעון צפוי להיות ענק. היינו במעל מיליון מובטלים וגם עכשיו, כמות המובטלים לא ממש מצליחה לרדת מתחת ל-800 אלף. מספרים משוגעים. כרגע הממשלה שופכת כסף כמו מים מצינור כיבוי אש שפתוח על עוצמה מלאה. בשלב מסויים, הזרם ייגמר בצינור.

התובנה האישית שלי - עד שלא יימצא חיסון, השוק לא באמת יחזור לשגרה. בכל מקרה, העולם אחרי הקורונה יהיה שונה באופן מהותי מהעולם רגע לפני . שוק הנדל"ן למסחר ומשרדים יעבור מהפכה ענקית. המסחר הקמעונאי. הממשלות יצטרכו להחזיר חלק מהכספים ששפכו בלי אבחנה. בקיצור לא פשוט. רמות הסיכון עדיין גבוהות לטעמי. ברור שמי שירצה להקשיב לסולידית, שייכנס עכשיו..... החלטות נטילת סיכון הן החלטות אישיות. אין נכון לא נכון.

הכלכלות הריאליות מתכווצות באופן משמעותי. ענפי התיירות בקריסה - חברות תעופה בגדול עומדות כבר 5 חודשים. ערים שעד לאחרונה צעקו שהם רוצים פחות תיירים - ונציה, ברצלונה, אמסטרדם - לא ראו תיירים 4 חודשים. בתקופת הסגרים של חודש מרץ התמונות מהעולם היו מטורפות. רחובות שוממים שאפילו בסרטים לא רואים דברים כאלו.

ענף המסעדנות במשבר ענק. קניונים בירידה ענקית וסוגרים בשעות מוקדמות. 

שופרסל וחברות השליחויות חוגגים בגדול.

*הורים 

אוי כמה שהם סובלים. כמה שהם סובלים. הגל הראשון פגע קשה בבתי אבות. אמרו לכולם לא להתקרב לזקנים. ואלו לא מבינים לאן כולם נעלמו..... אמא עוברת תקופה קשה מאוד. 5 חודשים בתוך הקורונה, עדיין לא מבינה מה קורה. למה אי אפשר לשבת כולם ביחד. מגיעים אליהם ב"טיפות", כל פעם כמה מהמשפחה. היא תמיד קמה אלינו ואומרים לה לחזור לשבת בספה. כל הזמן שואלת את אבא למה הוא לא הולך לשבת איתנו וכנראה חושבת שאולי הבעיה איתה. בלתי נתפס.

ההורים היו רגילים לשגרה יחסית בריאה של יציאה להרצאות, חוג פה, חוג שם, חברת חשמל, תיאטרון, סרט בשלייקס וכמובן רופאים. היומן שלהם היה מלא.... כל זה נעלם ברגע. חוץ מהרופאים והתרופות. ובתקופה כזו, למבוגרים, המצב רק מחמיר.

הנכדים ענקים. פשוט ענקים. מבקרים, מתקשרים. להורים, זה סם החיים.

את הפוסט הזה אני אסיים לבינתיים.

יגיעו עוד פוסטים על חוויות הסגר, זום, חגים (פסח, יום העצמאות) החזרה המסויימת ל"שגרה", אבטלה...  איך תהיה החזרה לעולם החדש. בטוח שיש עוד המון רגעים לציון ונושאים לציין.

אולי עד שאסיים את הזכרונות על התקופה הזו יסיימו כבר לפתח את החיסון שכולם כל כך מחכים לו.

ימי קורונה ממשיכים. נפרדים מבוני

סוף יוני 2020

הפעלתי מוזיקה במחשב ובאופן רנדומאלי התחיל להתנגן עכשיו "ניצוצות" של רמי פורטיס ובארי סחרוף.

פורטיס מדבר על האדם האחר שקיים בתוכו, ועל המאבק איתו. אני פשוט חושב על החודשים המטורפים שעוברים עלינו.

אז שמתי כמה מילים. לא חשוב ההקשר. כל אחד בוחר את ההקשרים שלו. פשוט מילים יפות בשיר נהדר.

"צועק אל הירח, בוכה ומקלל

מסתובב כמו כלב, מוכה ומילל....

זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב

כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק

ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע

כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה"

איזה שיר נהדר וכל כך מתאים למצב הרוח. שלי ומצב הרוח הכללי.

אז מה היה לנו מאז העדכון האחרון - 

נפרדנו מבוני שלנו (21/06/2020). בת 14 וחצי ואיתנו 14 שנים. 

(אני כל כך אוהב את התמונה הזו. שאפו ענק לשובל על תמונה מדהימה)

לא קל ולא נעים להיות זקן. כלב או בן אדם.

כבר התקשתה לקום ולעמוד שלא לדבר על לצאת לטיול שכל כך אהבה. בשבועות האחרונים עברנו לאוכל רך ופסטרמה לפינוק שעזר לה מאוד לעבור איתנו עוד חודש של מבטים. 3 הימים האחרונים לא היו נעימים. בסוף בלית ברירה קיבלנו את ההחלטה להיפרד. 

מילה יפה "הרדמה". אז חברים, זה לא קל וחבל שלא הכינו אותנו. זה אירוע קשה. 

נדב לא באמת זוכר את עצמו בלי בוני. מלווים אחד את השנייה שנים באהבה מרשימה. כמה שנדב דאג לה בשנים האחרונות. מעיד המון על הילד !! זה לא רק נדב. בשנים הראשונות איתי היה איתה המון באותה אהבה לבוני שהוא העביר לנדב. 

אנחנו תמיד נזכור את בוני הכלבה המושלמת - אוהבת, חכמה, אוהבת פינוקים, נוחה לכולם ומפגינה חיבה קרובה.

כמה שמחה וקפיצות בסיבובים כשלקחנו את הרצועה לקראת יציאה. איזה מבטים הייתה נותנת כשמישהו הראה סימנים של יציאה לטיול. כשהייתי שם את הסנדלים כבר החלו הריקודים והדבקות המסתובבות. איזה קפיצות לגובה ועל הגדר. 

היינו יושבים בסלון ופתאום בוני קמה והולכת לדלת ומסתכלת על הדלת הסגורה. ידענו מישהו (סביר להניח בבה) מגיע. הייתה מזהה את הצלילים מרחוק. מדהימה. נדב היה מריץ אותה ועושה לה גליצים עד שפעם אחד אפילו התנגשה בדלת הכניסה. 

אוזן ימין תמיד זקופה ואוזן שמאל שמוטה. סימן היכר ייחודי שלה.

כל כך הרבה זכרונות מיוחדים ונעימים. 

אני כבר כמה פעמים השבוע יוצא לחניה והאינסטינקט בודק איפה בוני. אולי שוכבת לצד השברולט הלבנה.

חשבתי שיהיה יותר קל. אז לא. זה צובט והיא חסרה.

ביום של הפצצה Bomba Day in Venice

בשבת הקרובה סיגי ואני נוסעים לונציה.

העולם די משתגע בימים האחרונים. וירוס קורונה מסין מאיים על כולם, ראש ממשלמת ישראל נוסע לרוסיה ומחזיר בחורה שהורשעה בהברחת סמים מרוסיה במסגרת קמפיין בחירות (מס' 3 בשנה האחרונה) הזוי. אז קצת אֶסְקֶפִּיזְם תמיד מומלץ במצבים כאלו ואין טוב מנסיעה לחו"ל.

קצת עדכון על עלויות נסיעה בעידן ה- Low Cost. טיסה לונציה עם EasyJet לזוג, כולל מזוודה אחת (23 ק"ג) עלתה לנו 700 ש"ח. 5 לילות במלון בדרגה 4* בונציה (Best Western Plus Hotel Bologna) כולל ארוחת בוקר עולה 1,350 ש"ח. היינו במלון הזה ב-2011 ומדובר במלון מצויין. 

סך הכל לזוג - טיסה + 5 לילות כולל א. בוקר - 2,050 ש"ח (נהיה הוגנים, בגלל הטיסות זה בפועל 4 ימים מלאים...).

עכשיו קוראים נכבדים, אתם מוזמנים להזמין 4 לילות בבקתת עץ בעמוקה. יעלה לא פחות מ-3,000 ש"ח. 

בזמן שאנחנו נבקר בפיאצה סן מרקו, גשר ריאלטו, ארמון הדוג'ה ועוד, הנופשים בעמוקה יוכלו לבקר בקבר רבי יונתן בן עוזיאל שיש המייחסים לו סגולות לשידוך. בהצלחה עם השידוך.

לקראת הנסיעה לונציה, הזמנתי כרטיסים למרפסת בארמון Fondaco dei Tedeschi שהפך למרכז קניות יוקרתי.

אתמול אני מקבל מייל מוזר מאוד בזו הלשון - 

We regret to inform you that on Sunday, Feb 2 the store opening hours are being rescheduled to a later time due to the dismantling of an explosive device in Venezia Porto Marghera which will impede access to the City of Venice.

מה? סוגרים את ונציה לפירוק פצצה? WTF??

אז כן. מסתבר שבמסגרת עבודות בנמל ונציה (לשם דיוק - נמל מרגרה Porto Marghera) מצאו במקום פצצה במשקל של 500 ק"ג ממלחמת העולם ה-2. כן. חתיכת פצצה שלפי האזור שנסגר לתנועה, יכולה ל"טפל" באזור ברדיוס של כ- 1.5 ק"מ... נחמד.

אז לאחר לא מעט דיונים, הכריזו על ה-2 לפברואר (יום ראשון)- Bomba Day. סוגרים רדיוס של 1.8 ק"מ מאזור הפצצה כדי לנטרל אותה ולהוציא אותה מהנמל. בין היתר ייסגר הגשר שמחבר בין מסטרה לונציה. לפי התוכנית הגשר יהיה סגור בין 7:30-12:30 אבל לך תסמוך על איטלקים....

אני לא מבין. איפה כל הבישופים והקרדינלים של הכנסייה הקתולית? עבודות ביום ראשון קודש? מה זו הפריצות הזו?

צריכים לשלוח אותם לקורס ניהול מדינה מזורז במאה שערים ובבני ברק.

נקווה שלא יהיו בעיות, ללא שביתות איטלקיות ושהכל יעבור בשלום.

אם כך, "ביום של הפצצה" יש לנו 2 אלטרנטיבות - לצאת לונציה ברכבת של 7 בבוקר או לחכות לסיום הפרוייקט ולצאת לונציה בצהריים. כנראה נלך על האופציה השנייה. ונציה ביום ראשון לא מתעוררת לכוס קפה איטלקי טוב לפני 10 בבוקר ואין לנו מה לחפש בעיר שוממה וקרה ב-7 בבוקר. נטייל קצת ל- Piazza Ferretto, הכיכר של מסטרה.

arrivederci venezia