תחזית מזג האוויר צופה למחר (שבת) גשם, לכן את מוזיאון המטרופוליטן דחינו ביום ואת הבוקר והצהריים בילינו בגריניץ ווילאג' וצ'לסי. היום הטמפרטורות בסביבות 4 מעלות. ממש חמסין.
התחלנו את היום במדיסון סקוור פארק, ממש מתחת לבניין פלטיירון. הבניין המיוחד הזה הוא אחד הסמלים של מנהטן ועוצב בצורה של מגהץ של תחילת המאה ה-20. בצד אחר של הפארק עומד מגדל Life Insurance עם השעון והצריח למעלה שנראה כאילו הובא היישר מוונציה. בפארק הזה התחילה המסורת בניו יורק של קישוטי עץ בחוצות וטקס הדלקת הקישוטים. היום העץ הכי מפורסם עומד במרכז רוקפלר, אבל פה זה התחיל.אנחנו ממשיכים לכיכר Union. מתקרבים לאזור האוניברסיטה של ניו יורק. יש בכיכר שוק איכרים די צבעוני ונחמד אחת לכמה ימים. אז מה קונים? מגפיים... לא לברוך, לסיגי. חנות סקצ'רס בכיכר, הנחות גדולות, סיגי מודדת מגפיים נוחות ומחממות, אפילו לא מורידה אותן וממשיכים הלאה.
אנחנו באזור הגריניץ' ווילאג'. אזור הבוהמה הניו יורקית אז ו(קצת פחות) היום. נחים קצת בשמש בפארק וושינגטון. ליד הפארק נמצאת מסעדת Mamoun's. מסעדה קטנה שמוכרת פלאפל ושווארמה שהפכו מאוד פופולארים בווילאג' עם אזכורים ובקורות מצויינות בהמון אתרים.אז ניחוש אחד, קוראים יקרים, כיצד נראית המסעדה - נכון, מסעדה קטנה, בקושי 3 שולחנות ותור משוגע בשביל פלאפל. לי יש כלל אחד מאוד משמעותי בחיים - אני לא עומד בתור לאוכל. בשום מקום (אולי במק'דונלד'ס... אבל זה לשתי שניות). וחוץ מזה, מה באמת הניו יורקים מבינים בפלאפל ? אנחנו נחזור לארץ, וכמנהגנו בקודש, ישר לפלאפל "שלום" המוכר, הטעים והאמיתי.
ליד הפלאפל, מוסד מוזיקלי שאיתי צריך לבקר בו - "קפה וואה?" המקום היה מרכז מוזיקה שהופיעו בו כל הגדולים - מבוב דילן, ג'ימי הנדריקס ועד ברוס ספרינגסטין. ג'ימי הנדריקס מככב בציור קיר בחוץ. המשכנו לכיוון שוק צ'לסי. בדרך עברנו ליד מאפיית מגנוליה עם הקאפקייק'ס המפורסמים (כן, שוב תור ארוך.... לעוגיות קטנות עם קרם). ממש קרוב פועלת מסעדה של זוג ישראלים, שגם היא זוכה לביקורות מצויינות, שמגישה - כן, פלאפל (אפילו אורגני). למסעדה קוראים Taim. חשבנו אולי באמת יהיה טעים, אבל, שוב, את הביקורות קוראים גם עוד כמה אנשים בניו יורק. הריח והדיבורים על פלאפל כבר משגע אותי - דודו, תכין מהר מנה כמו שאני אוהב !!אחרי סיור בשוק צ'לסי, חזרנו למלון לנוח לקראת האירוע המרכזי של הערב - משחק של הניקס.שעה לפני המשחק יצאנו למדיסון סקוור גארדן שנמצא 3 דקות הליכה מהמלון.
המקום כבר הומה באנשים. זה לא משחק כדורסל, זה שואו שלם. חבל רק שהניקס כל כך גרועים השנה. המשחק של הניקס כל כך גרוע שברבע השלישי הם כבר בפיגור של כ- 30 נקודות מדטרויט שגם היא השנה בין קבוצות התחתית ב-NBA אבל לפחות מזכירה קצת קבוצת NBA. הניקס משחקת עם 4 לבנים ושחור אחד. אז עם הרכב כזה, איך כבר יכולה קבוצה להיראות...? רמה של הפועל קרית ים בימים שראינו אותה משחקת במגרש ליד הנועד העובד והלומד. אבל המשחק הוא לא המרכז. כל טיים אאוט יש אקשן, משחקים, מעודדות, זורקים חולצות לקהל. כל פעם שהצלם מזהה סלבריטי, אז מקרינים על המסך הגדול קטע מפורסם שלו ואז מראים אותו בקהל. בין היתר היה במשחק הזמר פיל קולינס. בקיצור שואו.ברבע הרביעי הניקס נזכרים שהם קבוצת NBA ומתחילים לשחק אבל זה מאוחר מידי והם מפסידים. למרות הרמה של הניקס, השואו היה מלא והחוויה כיפית.
