ניו יורק נתנה לנו היום טעימה של קור. לא מקפיא עצמות, לא משתק. גם זה קיים מן הסתם, אלא טמפרטורה שאם אתה לא עוטה כמה שכבות, אז זה יכול להיות לא נעים. המעיל וכובע הצמר שקנינו בסן פרנסיסקו עושה לי את העבודה מצויין. סיגי רגישה הרבה יותר ממני לקור, עטופה כמו בצל טרי, שכבות שכבות. נקודה חשובה - נעליים טובות וחמות עם סולייה מבודדת. חובה. אז אני עם נעליים מצויינות. סיגי עם מגפיים, 5 זוגות גרביים (סתם, סתם, רק 3...) וטוענת שהרגליים שלה קפואות. מסתבר שניו יורק יכולה להיות יותר קרה מאוניברסיטת חיפה.....
אבל לא להיבהל מתיאורי מזג האוויר. זה באמת בשוליים. השמיים כחולים, העיר מלאה במטיילים ואנחנו טיילנו הבוקר איפה שהכל התחיל - דאונטאון מנהטן.
הסיור נחמד, לא מהיר, המדריכה מספרת נקודות מעניינות על ניו יורק בשנים הראשונות. התחלנו אצל השור הזועם, הלכנו לכיוון קו המים למצודת קלינטון, נכנסו לאזור וול סטריט, כנסיית טריניטי, ברודווי וסיימנו במרכז הסחר שמ- 2001 זה בעצם אתר בנייה ענק. את המגדל הראשון סיימו. למי שמעוניין, מרפסת התצפית בקומה ה-104 תפתח באביב. אתר ההנצחה שהוא מעין פארק קטן כבר פתוח לגמרי למבקרים. הסיור הרגיל אבל עם אנקדוטות נחמדות של המדריכה. שווה את 20 דולר בסוף השארנו.
לאחר הפסקת התחממות קלה לתה ושוקו חם בבורגר קינג, המשכנו לסיור קצר באזור Five Points. האזור היה לפני 150 שנה המערב הפרוע של ניו יורק עם מהגרים אירים ששלטו באזור ומהומות אין ספור, כפי שגם הופיע בסרט "כנופיות ניו יורק" של סקורסזה. המשכנו לצ'יינה טאון ואיטליה הקטנה. המשכנו למסעדה של כץ. המסעדה נמצאת באזור מגורים בסוף השדרה הראשונה. קצת הליכה. המקום כמובן מפורסם בגלל הסצינה מהסרט כשהארי פגש את סאלי. המסעדה מפוצצת אנשים, התור בחוץ ארוך וכל זה בשביל סנדביצ'ים. אולי טובים אבל עדיין, האמריקאים יעמדו 30 דקות בתור לסנדביץ' ואולי להריח קצת אבק כוכבים. אז אנחנו רק הרחנו את אבק הכוכבים וויתרנו על הדליקטס.
נרשמנו לסיור של גוף שנקרא Free Tours by Foot. יש להם סיורים מודרכים על ידי מדריכים מקומיים בערים שונות. בניו יורק יש להם רשימה מכובדת של סיורים. הסיור בעיקרון חינם. משלמשים כמה שבא לנו (ואיך אמרו הגששים במערכון המוסך - "ואם לא בא לי?"...). אז באמת משלמים כמה שרוצים. לא לדאוג, המדריכים לא הולכים הביתה רעבים.
הגיעה גברת נחמדה מניו ג'רסי. עובדת במגזינים שונים. בקבוצה כ- 20 איש והגיעו כמה ב- StandBy. חצי אמריקאים ממדינות שונות (קליפורניה, מיזורי, טנסי, פלורידה) וגם מסקוטלנד, אוסטרליה וגם 2 זוגות מישראל.
בערב קצת תרבות.
מדי שנה מוצג בלט מפתח האגוזים בתקופת החגים. אז הלכנו לראות בלט המספר אגדת ילדים מהמסורת הנוצרים. המוזיקה של צ'ייקובסקי נהדרת. מוכרת מאוד ונהדרת. הבלט ממש נחמד. התפאורות יפות וחגיגיות. אני לא יכול להתנתק מה"ביצוע" של הבלט והמוזיקה של צ'ייקובסקי בסרט פנטזיה 2000 של דיסני. בלט אחר...
מדי שנה מוצג בלט מפתח האגוזים בתקופת החגים. אז הלכנו לראות בלט המספר אגדת ילדים מהמסורת הנוצרים. המוזיקה של צ'ייקובסקי נהדרת. מוכרת מאוד ונהדרת. הבלט ממש נחמד. התפאורות יפות וחגיגיות. אני לא יכול להתנתק מה"ביצוע" של הבלט והמוזיקה של צ'ייקובסקי בסרט פנטזיה 2000 של דיסני. בלט אחר...
אז אחרי הבלט, נכנסו לפיצריה "שלנו" ברח' 50 שכבר בקרנו בה לפני כמה שנים ומומלצת ב- Time Out. הפיצה הייתה טובה, הסלט נחמד. סיום טעים לעוד יום בנו יורק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה