ברוקלין מתחת לאפס

אנחנו לא מתלוננים. ממש לא. רק מספרים חוויות.
היום היינו יום שלם מתחת לאפס. אולי בגלל שהיינו (כמעט) כל היו בברוקלין..? לא להיעלב כל אנשי ברוקלין, זה היה בצחוק. אבל כל היום בעצם הטמפרטורה מתחת לאפס. לא נורא. מתלבשים טוב, כפפות על הידיים (בלי זה ממש לא נעים), כובע טוב על הראש וקדימה. השמיים די בהירים, מידי פעם השמש קצת מחממת. כיף ניו יורקי חורפי.

אם עד לפני עידן ג'וליאני, כולם באו לניו יורק אבל בעצם באו למנהטן, אז בשנים האחרונות יש פיתוח עירוני, פארקים, שווקים, וברוקלין הופכת ליעד שווה לביקור. גם היום נרשמנו לסיור של Free Tours By Foot. הפגישה הייתה בכיכר בית העירייה במנהטן ומשם יצאנו לגשר ברוקלין ולסיור ברובע. לסיור הזה הגיעו כ- 50-60 איש. הגיעו 2 מדריכים, התפצלנו ל-2 קבוצות ויצאנו.
על גשר ברוקלין לא צריך להרחיב. אחד המראות היותר יפים. בירידה מהגשר ירדנו לאזור Dumbo. לא הפיל הידוע אלא ראשי תיבות של "מתחת לגשר מנהטן (הגשר הכחול ממול גשר ברוקלין). השכונה הייתה בעבר אזור תעשייתי וגם מרכז פינוי גופות לנהר של המאפיה... היום האזור כולל גם מסחר, בארים, אומני רחוב, ציורי קיר ועוד הרבה. המאפיה מן הסתם הייתה צריכה למצוא מקום חדש. על קו המים יש פארק שבעצם צופה על 2 הגשרים ועל מנהטן. ב- Dumbo מצולמת התמונה המפורסמת של גשר מנהטן בין הבתים. תמונה שמופיעה באין ספור סרטים ופרסומות. גם אני לא פיספסתי הזדמנות לצילום מיוחד.
המשכנו לברוקלין הייטס. זהו אחד האזורים העשירים, היפים והשקטים בברוקלין. בשכונה נמצאת הטיילת המפורסמת של ברוקלין שממנה יש נוף מדהים על מנהטן וניו ג'רסי. טיילנו פה כבר קודם, גם עם הילדים וזה בהחלט אחד המקומות היפים בניו יורק. התמונה הפנורמית שלי !!
חזרנו לפארק מתחת לגשר ברוקלין, אכלנו ב- Shake Shack המבורגר נחמד עם צ'יפס וכיסוי גבינה (דומה לצ'יפס של נתן'ס). בניו יורק, כשמשהו תופס, אז זה עד הסוף. אבל היה לא רע בכלל. לקחנו מעבורת לצד של מנהטן ורצינו לטייל ב- South Street Sea Port אבל המתחם סגור לגמרי לשיפוצים. חבל, אחד המקומות הנחמדים בניו יורק. אז איך ממלאים קצת זמן פנוי בניו יורק? נו באמת... כמובן, שופינג. לא קנינו הרבה אבל סתם מסתובבים בין החנויות באזור רח' 34.


אחרי מנוחה קצרה במלון, חזרנו לברוקלין. נסענו לשכונת Dyker Hights. שכונה של יוצאי איטליה (חלק מאותם משליכי גופות שהזכרתי קודם). אבל איטלקים הם דתיים מאוד, מסורתיים מאוד. אז התפתחה בשכונה מסורת של קישוטי הבתים לקראת הכריסטמס וראש השנה וזה הפך לאירוע שלם. רחובות שלמים של בתים עם קישוטים ואורות מטורפים. רכבים נוסעים ברחובות בשיירה כדי להסתכל על הבתים. אנחנו כמובן עושים הכל ברגל.

    

קצת יותר קר... ובלט

ניו יורק נתנה לנו היום טעימה של קור. לא מקפיא עצמות, לא משתק. גם זה קיים מן הסתם, אלא טמפרטורה שאם אתה לא עוטה כמה שכבות, אז זה יכול להיות לא נעים. המעיל וכובע הצמר שקנינו בסן פרנסיסקו עושה לי את העבודה מצויין. סיגי רגישה הרבה יותר ממני לקור, עטופה כמו בצל טרי, שכבות שכבות. נקודה חשובה - נעליים טובות וחמות עם סולייה מבודדת. חובה. אז אני עם נעליים מצויינות. סיגי עם מגפיים, 5 זוגות גרביים (סתם, סתם, רק 3...) וטוענת שהרגליים שלה קפואות. מסתבר שניו יורק יכולה להיות יותר קרה מאוניברסיטת חיפה.....

אבל לא להיבהל מתיאורי מזג האוויר. זה באמת בשוליים. השמיים כחולים, העיר מלאה במטיילים ואנחנו טיילנו הבוקר איפה שהכל התחיל - דאונטאון מנהטן.

נרשמנו לסיור של גוף שנקרא Free Tours by Foot. יש להם סיורים מודרכים על ידי מדריכים מקומיים בערים שונות. בניו יורק יש להם רשימה מכובדת של סיורים. הסיור בעיקרון חינם. משלמשים כמה שבא לנו (ואיך אמרו הגששים במערכון המוסך - "ואם לא בא לי?"...). אז באמת משלמים כמה שרוצים. לא לדאוג, המדריכים לא הולכים הביתה רעבים.

הגיעה גברת נחמדה מניו ג'רסי. עובדת במגזינים שונים. בקבוצה כ- 20 איש והגיעו כמה ב- StandBy. חצי אמריקאים ממדינות שונות (קליפורניה, מיזורי, טנסי, פלורידה) וגם מסקוטלנד, אוסטרליה וגם 2 זוגות מישראל.

הסיור נחמד, לא מהיר, המדריכה מספרת נקודות מעניינות על ניו יורק בשנים הראשונות. התחלנו אצל השור הזועם, הלכנו לכיוון קו המים למצודת קלינטון, נכנסו לאזור וול סטריט, כנסיית טריניטי, ברודווי וסיימנו במרכז הסחר שמ- 2001 זה בעצם אתר בנייה ענק. את המגדל הראשון סיימו. למי שמעוניין, מרפסת התצפית בקומה ה-104 תפתח באביב. אתר ההנצחה שהוא מעין פארק קטן כבר פתוח לגמרי למבקרים. הסיור הרגיל אבל עם אנקדוטות נחמדות של המדריכה. שווה את 20 דולר בסוף השארנו.

לאחר הפסקת התחממות קלה לתה ושוקו חם בבורגר קינג, המשכנו לסיור קצר באזור Five Points. האזור היה לפני 150 שנה המערב הפרוע של ניו יורק עם מהגרים אירים ששלטו באזור ומהומות אין ספור, כפי שגם הופיע בסרט "כנופיות ניו יורק" של סקורסזה. המשכנו לצ'יינה טאון ואיטליה הקטנה. המשכנו למסעדה של כץ. המסעדה נמצאת באזור מגורים בסוף השדרה הראשונה. קצת הליכה. המקום כמובן מפורסם בגלל הסצינה מהסרט כשהארי פגש את סאלי. המסעדה מפוצצת אנשים, התור בחוץ ארוך וכל זה בשביל סנדביצ'ים. אולי טובים אבל עדיין, האמריקאים יעמדו 30 דקות בתור לסנדביץ' ואולי להריח קצת אבק כוכבים. אז אנחנו רק הרחנו את אבק הכוכבים וויתרנו על הדליקטס.

בערב קצת תרבות.
מדי שנה מוצג בלט מפתח האגוזים בתקופת החגים. אז הלכנו לראות בלט המספר אגדת ילדים מהמסורת הנוצרים. המוזיקה של צ'ייקובסקי נהדרת. מוכרת מאוד ונהדרת. הבלט ממש נחמד. התפאורות יפות וחגיגיות. אני לא יכול להתנתק מה"ביצוע" של הבלט והמוזיקה של צ'ייקובסקי בסרט פנטזיה 2000 של דיסני. בלט אחר...

אז אחרי הבלט, נכנסו לפיצריה "שלנו" ברח' 50 שכבר בקרנו בה לפני כמה שנים ומומלצת ב- Time Out. הפיצה הייתה טובה, הסלט נחמד. סיום טעים לעוד יום בנו יורק.

Here we are in the center of town

Here we are in the center of town

Look, everybody is here again....

שלום ניו יורק, כמה נחמד לחזור.

אחרי טיסה של כמעט 12 שעות שעברה ממש חלק, הגענו לניו יורק.

יש לנו קצת נקודות בנוסע המתמיד. לא שום דבר שמספיק אפילו לכרטיס חינם ללרנקה, אבל בדקתי באתר אל על ועם הנקודות האלו מסתבר שיכולתי ל"שדרג" לכסא מועדף. מחלקת תיירים, יושבים ליד דלת היציאה המרכזית, אבל אף אחד לא יושב לפנינו, אפשר לפרוס רגליים בלי הגבלה וממש נחמד. גם הצלחנו לגנוב כמה שעות שינה כך שהגענו לניו יורק ממש בצורה סבירה.

ביקורת הדרכונים בניוארק הייתה ממש עשר דקות (בניגוד לכל הפעמים הקודמות שהגענו). לקחנו רכבת למנהטן ותוך שעה וחצי מהנחיתה, אנחנו במלון. שיא אולימפי חדש.

ניו יורק קצת גשומה. אבל טפטוף קליל ולא מטריד לגמרי. מ-11 בערך הגשם מספיק לגמרי. מי שממש מתעניין, אז מזג האוויר היום ממש נעים. לפי התחזית 8 מעלות אבל לא מרגישים בכלל קור. סיגי אומרת שבאוניברסיטת חיפה היה יותר קר. טפו, טפו, טפו... שלא יהיה יותר קשה, למרות שע"פ התחזית בימים הבאים צריך להתקרר יותר. בתוך החנויות ובמלון אפשר להסתובב עם בגד ים. מחומם להפליא ומרעיש להחריד. 

אנחנו מטיילים היום באזור השדרה החמישית וסביבותיה. בתי הכלבו הגדולים מתחרים אחד בשני מי מעצב חלונות ראווה יותר יפה. בריאנט פארק כל כך יפה. הרימו מעל המדשאה את משטח ההחלקה הדי גדול, מסביב חנויות בשוק חורפי שמוקם לקראת החגים. ממשיכים לגרנד סנטרל. כמובן ביקור קצר בחנות אפל וקניית אייפון 6 לליאור. כל עובד חנות מחזיק מכשיר, אתה מבקש מה שאתה רוצה, הוא "מגהץ" כרטיס למכשיר שלו, ותוך 30 שניות יש לך מכשיר חדש ביד. אין מבצעים לחגים. לא באפל.

המשכנו למרכז רוקפלר. העץ המפורסם במרכז. משטח ההחלקה (הרבה יותר קטן מבריאנט פארק). המון אנשים מסביב. משטחי ההחלקה עושים ממש אווירה של חגיגה. גם אנחנו נשתתף בחגיגה הזו עוד כמה ימים (בכרטיסים שקניתי בגרופון).

המשכנו עד לכניסה לסנטרל פארק.

חזרנו לאזור המלון (רח' 35, ממש מתחת לאמפייר סטייט). במסגרת השליחויות שלנו, קפצנו ל-B&H. מטורף מה שקורה שם. חנות ענקית, עם מסועים למעלה שמעבירים את הקנייה שלך לקופה. יעיל להפליא וחרדי להחריד. כמעט כל העובדים חרדים. למה בניו יורק החרדים יכולים לעבוד ולהתפרנס יפה ואילו אצלנו הם לא יכולים. חייבים ללמוד וחס וחלילה מלהתערבב עם האוכלוסייה. לא יכולתי להתאפק... אז גם סמי זכה בטאבלט כשר למהדרין וכולם מרוצים.

חזרנו למנוחה קצרה במלון. בערב יצאנו לטיימס סקוור. מואר להפליא וצפוף להחריד. אפשר רק לחשוב מה יהיה בערב ראש השנה. אכלנו ארוחות ערב ומתחילים להרגיש את העייפות בעיניים. לא ממש בא ללכת לישון מוקדם מידי כי מפחדים לקום לפנות בוקר, אבל העיניים, והרגליים דורשים מנוחה. לא התעצלנו, צעדנו כל הדרך (15 בלוקים) עד למלון.

וישנתי עד כמעט 6 בבוקר. גם זה שיא מבחינתי ללילה ראשון בצפון אמריקה.

New York, New York

Start spreading the news | I am leaving today
I want to be a part of it | New York, New York

These vagabond shoes | They are longing to stray
Right through the very heart of it | New York, New York

I want to wake up in a city | that never sleep
And find I'm king of the Hill | Top of the heap

My little town blues | They are melting away
I gonna make a brand new start of it | In old New York

If I can make it there | I'll make it anywhere
It's up to you | New York, New York

ניו יורק.... אח ניו יורק. כמה אני צריך את החופש הזה.

כן, אני יודע, קוראים יקרים, יהיה קר, יהיה קר מאוד. וגם, מי נוסע לשבוע לניו יורק? הרי עד שתתאושש מהג'ט לג כבר תהיה בדרך חזרה. 
נכון. אני יודע. יהיה קר, יהיה מעייף. הכל נכון.

אבל הנפש צריכה מידי פעם גם קצת פינוקים. לעצור לרגע מהריצה היום יומית הלחוצה. מהשגרה השוחקת משהו. מהחדשות הרגילות שלנו ב"לֶבַנְט" (איזו מילה יפה ועדינה לאזור כל כך מטורף וקרוע).

לעצור לשבוע, לקחת שאיפה גדולה לריאות של אוויר, אפילו קפוא, אולי אפילו לא הכי נקי שבעולם, להנות עד הסוף מכל הדברים הקטנים והגדולים. מהפארקים, מהרחובות, מהחנויות, מהמוזיאונים, מגורדי השחקים, מהעצים המקושטים לחג, מהקיטש... הפעם נעשה גם קצת דברים אחרים - באלט (כן, כן, אני הולך לבאלט..), ניו יורק ניקס (ואין ספק שאוהדי הניקס השנה הם באותה סירה כמו אוהדי הפועל חיפה או הפועל תל אביב.... איך שר אריק - "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת'לב") אבל עדיין זה הניקס. ונלך להחליק על הקרח ונקפוץ ליום לברוקלין. ואני אוהב את ניו יורק. וכמה שחוזרים אליה, אוהבים אותה יותר. העיר משתנה בלי סוף. יש לה כל כך הרבה מה להציע. אני קורא המון ומוצא כל הזמן דברים חדשים. ולתקופת החגים נראה שהעיר מתיפיפת במיוחד.

אז כן, יהיה קר, הטיסות ארוכות, הג'ט לג אולי קצת יציק. כן, אני אקרא מיילים.... כנראה גם אענה על כמה מהם. 

עכשיו תעצמו יחד איתי לרגע את עיניים, תנגנו את "רפסודיה בכחול" של ג'ורג' גרשווין (ורצוי ביחד עם הקטע המדהים בסרט פנטסיה 2000, 12 דקות מענגות של אנימציה ומוזיקה נהדרת כאילו שנכתבו יחד בשביל ניו יורק) ולמוזיקה הזו אני נוסע !!