ושוב נפגשים בעולם הוירטואלי.
השנה, נחרוג ממנהגנו בשנים האחרונות ונשוב ל"עולם הישן" וניסע, לבקשת קרן, לארץ המגף. השנה כאמור, קרן חוזרת למקורות לאחר שנת עצמאות קצרה ושוב נוסעת עם ה"משפוחה". האמת, ילדה חכמה. הנסיעות המשפחתיות בהרכב מלא מן הסתם כבר לא ממש יחזרו. לי זה ממש חסר. אני לא רוצה להיכנס לנוסטלגיה נוטפת אבל זה בלתי נמנע. אנחנו כבר די הרבה שנים מטיילים עם הילדים. מאז הטיול הראשון עם איתי וקרן ב- 1999 (קרן הייתה בת 5, איתי בן 8....), נסענו בעצם כל שנה (חוץ מהפסקה אחת ויחידה) לטיולים משפחתיים שלטעמי, עצם החוויה המשותפת משדרגת את כל הטיול פי כמה.
לגבי איטליה - אני כבר חשבתי על ילוסטון ופארקים לאומיים, הרי הרוקי ועיירות מערב פרוע. בתמימותי, שאלתי את קרן, "נו, לאן השנה?" אני חשבתי בעיקר לאיזה צד ביבשת אמריקה - חוף מערבי, מזרחי, באמצע. הילדה, שהייתה ב- 5 השנים האחרונות 4 פעמים בארה"ב, כולל פעמיים חודש במחנות קיץ, אמרה בלי יותר מידי היסוס ומחשבה - איטליה. איטליה?? כן איטליה. אני מניח שאחרי הביקור המוזיאון הותיקן או בגלריה אופיצי בפירנצה, היא תחשוב לעצמה שוב למה בחרה באיטליה.... סתם, סתם. אבל אני לא מוותר לכם ילדים. קצת מוזיאונים ותרבות רק יעשירו את העולם שלכם. אתם עוד תודו לי.
באמת יהיה טוב להתרענן שוב בהיסטוריה עתיקה, ארכיטקטורה, מאכלים, נופים. אני מאוד אהבתי את איטליה. רומא בסילבסטר 1994 הייתה מדהימה והטיול שעשיתי עם ההורים שלי צרוב אצלי לתמיד.
אני יודע, יולי אוגוסט באיטליה. יש שיגידו שכבר עדיף להישאר במזגן בבית. אז אני אומר ממש לא ! החופשה, הניתוק מהשגרה האינטנסיבית, השבועיים פלוס של 24 שעות עם הילדים, אין להם תחליף בשום מזגן. וחוץ מזה, איפה נוכל למצוא לימונצ'לו אמיתי בקרית ים? פסל של בתולת ים בסוף חוף קרית ים וכתבה בטלוויזיה, עדיין לא עושה אותנו קופנהגן.
לא שכחתי את כוחות הביטחון. לכן, בזמן שאיתי יזיע לו על מגרשי המסדרים, אנחנו, לאות סולידריות, נזיע ברחובות פומפיי.
הכנות לנסיעה. איפה ימי דוידוביץ העליזים...? היו גם צדדים חיוביים ל"חוויה" הזו. היום, עד השנייה האחרונה עובדים בקצב מטורף ורק מקווים שלא נפספס שום דבר. טיסות, רכב, מלונות, מסלול טיול, סגווי, קפיצה חופשית, פארק מים, ביטוחים, תקשורת - הכל מחכה לנו.
אני ממש צריך את החופש הזה.
אז כמו שאומרים באיטלקית - Avanti !
השנה, נחרוג ממנהגנו בשנים האחרונות ונשוב ל"עולם הישן" וניסע, לבקשת קרן, לארץ המגף. השנה כאמור, קרן חוזרת למקורות לאחר שנת עצמאות קצרה ושוב נוסעת עם ה"משפוחה". האמת, ילדה חכמה. הנסיעות המשפחתיות בהרכב מלא מן הסתם כבר לא ממש יחזרו. לי זה ממש חסר. אני לא רוצה להיכנס לנוסטלגיה נוטפת אבל זה בלתי נמנע. אנחנו כבר די הרבה שנים מטיילים עם הילדים. מאז הטיול הראשון עם איתי וקרן ב- 1999 (קרן הייתה בת 5, איתי בן 8....), נסענו בעצם כל שנה (חוץ מהפסקה אחת ויחידה) לטיולים משפחתיים שלטעמי, עצם החוויה המשותפת משדרגת את כל הטיול פי כמה.
לגבי איטליה - אני כבר חשבתי על ילוסטון ופארקים לאומיים, הרי הרוקי ועיירות מערב פרוע. בתמימותי, שאלתי את קרן, "נו, לאן השנה?" אני חשבתי בעיקר לאיזה צד ביבשת אמריקה - חוף מערבי, מזרחי, באמצע. הילדה, שהייתה ב- 5 השנים האחרונות 4 פעמים בארה"ב, כולל פעמיים חודש במחנות קיץ, אמרה בלי יותר מידי היסוס ומחשבה - איטליה. איטליה?? כן איטליה. אני מניח שאחרי הביקור המוזיאון הותיקן או בגלריה אופיצי בפירנצה, היא תחשוב לעצמה שוב למה בחרה באיטליה.... סתם, סתם. אבל אני לא מוותר לכם ילדים. קצת מוזיאונים ותרבות רק יעשירו את העולם שלכם. אתם עוד תודו לי.
באמת יהיה טוב להתרענן שוב בהיסטוריה עתיקה, ארכיטקטורה, מאכלים, נופים. אני מאוד אהבתי את איטליה. רומא בסילבסטר 1994 הייתה מדהימה והטיול שעשיתי עם ההורים שלי צרוב אצלי לתמיד.
אני יודע, יולי אוגוסט באיטליה. יש שיגידו שכבר עדיף להישאר במזגן בבית. אז אני אומר ממש לא ! החופשה, הניתוק מהשגרה האינטנסיבית, השבועיים פלוס של 24 שעות עם הילדים, אין להם תחליף בשום מזגן. וחוץ מזה, איפה נוכל למצוא לימונצ'לו אמיתי בקרית ים? פסל של בתולת ים בסוף חוף קרית ים וכתבה בטלוויזיה, עדיין לא עושה אותנו קופנהגן.
לא שכחתי את כוחות הביטחון. לכן, בזמן שאיתי יזיע לו על מגרשי המסדרים, אנחנו, לאות סולידריות, נזיע ברחובות פומפיי.
הכנות לנסיעה. איפה ימי דוידוביץ העליזים...? היו גם צדדים חיוביים ל"חוויה" הזו. היום, עד השנייה האחרונה עובדים בקצב מטורף ורק מקווים שלא נפספס שום דבר. טיסות, רכב, מלונות, מסלול טיול, סגווי, קפיצה חופשית, פארק מים, ביטוחים, תקשורת - הכל מחכה לנו.
אני ממש צריך את החופש הזה.
אז כמו שאומרים באיטלקית - Avanti !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה