בפארק הצמוד יש, כרגיל, המון סנאים ונדב שוב חולם על סנאי כחיית מחמד בבית שלנו.... נדב האיר את תשומת ליבנו שבניו יורק יש המון יונים, סנאים, כלבים אבל אין חתולים. עוד קוריוז קטן. דיברתי בבוקר עם ההורים ואמא מספרת לי שהם טיילו והלכו המון ברגל לראות את פסל לינקולן. אני, האמת, לא זוכר ציון מיוחד של פסל לינקולן. אז אנחנו מטיילים ביוניון סקוור ובפארק עומד לו..... אברהם לינקולן.
המשכנו לרחוב בליקר שהוא הלב של השכונה. זו שכונה די ותיקה בניו יורק. הרחובות כאן הם לא השתי וערב של ניו יורק. מהשכונה מתחיל המספור של רחובות ושדרות, אבל כאן, כמו בצ'יינה טאון והרובע האיטלקי, לרחובות יש שמות. טיילנו גם ברחובות צדדיים, הבתים יפים, עצים, יש כמה "משולשים ירוקים" (ככה הם קוראים להם) ופארק נחמד. גם כאן מפעילים מזרקה קטנה והילדים במים. ממול הפארק נמצאת מאפיית "מגנוליה". זו מאפייה שכונתית נחמדה. המוכרות עם סינרים ובנדנה כמו לפני 40 שנה. אבל, בפרק ב"סקס והעיר הגדולה" באו לכאן הבנות לאכול קאפ-קייק, והשאר היסטוריה. הניו יורקרים נוטים לנהור בהמוניהם למה שנחשב טרנדי ויעמדו בתור לעוגה קטנה. אז היה מלא באנשים אבל עדיין בלי תור. אז אכלנו Cup Cake נחמד עם קרם טעים.
את אחר הצהריים הקדשנו לאחת החוויות היותר מיוחדות - הלכנו לאיצטדיון הינקי'ס. כשהגענו, הבנו שיש משחק. הניו יורקים בדיוק עכשיו בטירוף של שיא Home Run של אחד השחקנים והיום, במשחק שנכנסנו אליו, הוא נכנס להיסטוריה עם ההקפה ה-600. אין כבר כרטיסים, אז קנינו 2 כרטיסים אצל ספסרים ואני ונדב נכנסו להיכל התהילה. החוויה באמת מיוחדת ומומלצת. האיצטדיון חדש. האמריקאים הולכים למשחק בייסבול כמפגש חברתי ומשפחתי. משפחות שלמות. יושבים, מדברים, אוכלים (אין סוף דוכני אוכל ב"טיילת" מסביב לטריבונות), מסתובבים. המשחק די איטי והכל על מסכי ענק. אבל חגיגה שלמה. המשחק נמשך המון זמן. נכנסו בעצם אחרי שהוא כבר התחיל, בילינו כשעה וחצי. ביציאה, נדב מבקש "אצבע" כמו של קרן (תמונה משמאל, בתוך האיצטדיון). אנחנו יוצאים. המשחק עוד לא נגמר אבל הרבה כבר בדרך החוצה, כנראה יודעים מה יהיה בתחתית....וזו באמת מפוצצת באנשים. החוויה הייתה בהחלט מיוחדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה