היום העשרים - ניו יורק

היום האחרון. התלבטנו בבוקר האם ללכת לאחד המוזיאונים בעיר (מוזיאון הטבע, המוזיאון היהודי). בסוף החלטנו לא לעשות כלום.....סתם לבלות יום במנוחה.

יום ראשון בניו יורק, וב- 10 בבוקר העיר עדיין כנראה קצת נחה. הלכנו מהמלון ברגל לכיכר קולומבוס (כ- 9 בלוקים, לא רציני). במקום נמצא מרכז Time Warner - שילוב של משרדים, חנויות, מרכז ג'ז ועוד. הבניין נראה כאילו הוא משתלב עם השמיים. כיכר קולומובוס היא בפינה הדרומית-מערבית של הסנטרל פארק.


נכנסנו לסנטרל פארק שמתחיל להתמלא במבקרים. בפארק המשחקים היו המוני ילדים. אנחנו הצטערנו שלא הבאנו את הכדורגל של נדב. אז החלטתי לעשות הליכה בחזרה למלון (45 דקות כל הסיפור) והבאתי את הכדור. כולם מסביב משחקים בבייסבול, ואני ונדב משחקים כדורגל. אבל היה ממש כיף. מזג האוויר מצויין.

בכלל, מזג האוויר כל הטיול היה מצויין, קצת גשם בהתחלה, אבל לא כזה שגרם לנו לשינוי בתוכניות ובניו יורק היה מזג אוויר אביבי וכיפי. רק היום בערב, הסתובבנו פעם אחרונה ב- Times Square, התחיל טפטוף קל....


נפרדנו בערב מהעיר בהליכה ל- Times Square הנוצצת. ה"פרידה" מניו יורק כנראה הפעם תהיה ארוכה. אין ספק שזו העיר שיש לה הכי הרבה מה להציע. עיר מיוחדת ומדהימה.





ארה"ב זו מדינה שיש לה כל כך הרבה מה להציע למטיילים.
היינו כאן 3 פעמים - חוף מזרחי, חוף מערבי, ניו אינגלנד וניו יורק (מורחבת),
עדיין יש עוד המון מה לראות.

אז להתראות עד הפעם הבאה.

היום התשעה עשר - ניו יורק

לפי התכנון המקורי, היינו אמורים לנסוע לפילדלפיה היום. היו לי התלבטויות על היום הזה. פילדלפיה היא עם חשובה בהיסטוריה האמריקאית. מנגד, בטיול הזה היינו בלא מעט אתרי מורשת אמריקאיים, מדובר ב-4 שעות נסיעה (2 לכל כיוון) ולא הבנתי שמדובר בממש חובה לביקור... אנחנו גם כבר בסוף הטיול והמחשבה של לקום ממש מוקדם לא נראתה לנו. אז נבלה לנו בניו יורק ואת היום האחרון, נקדיש ליום קליל ולא מתוכנן.

היום יום שבת, יום ההולדת של קרן. את היום נבלה בסנטרל פארק. אחד המקומות היותר כיפים בניו יורק. הפארק פשוט נהדר, אווירה של חגיגה. עגלות עם סוסים, ריקשות/אופניים (ניו יורק מוצפת ברוכבי אופניים עם עגלה מאחור להסעת 2 נוסעים. לא ניסינו, אבל זה לא נראה בילוי מוצלח או ממולץ. גם ה"נהגים" לא עושה רושם מלהיב במיוחד בלשון המעטה), אנשים עושים ג'וגינג, המון מטיילים, זמרים, נגנים. בקיצור, כיף.


הלכנו ברגל מהמלון (כ- 9 בלוקים). נדב אוהב חיות וגני חיות, אז התחלנו בגן החיות המפורסם של הסנטרל פארק. זהו פארק קטן. בגן החיות הזה יש הרבה חיות שנדב ממש אוהב. מאז הביקור בספארי, נדב ממש מתלהב מעטלפים. בביתן הטרופי היו לשמחתנו עטלפים. עובד הגן בדיוק ניקה את הכלוב והעטלפים השתוללו ועפו לכל הכיוונים. בגן החיות מוצג נמר שלג נדיר (Snow Leopard). הנמר כנראה די חם לו אבל ראינו גור מדהים שוכב ממש על החלון כי שם הייתה לו פינה מוצלת. בסמוך, עומדים להם 2 דובי קוטב ענקיים. בהמשך, פינגווינים. במרכז הגן, כלבי ים. כלב הים הגדול עומד לו ועושה "גרפסים" לצהלות הקהל..

המשכנו לטייל בפארק, שכרתי סירת משוטים ואני ונדב יצאנו לשעה מהנה במיוחד של שייט בבריכה. אני ונדב חתרנו ביחד, נדב השפריץ עלי מידי פעם מים והחגיגה בעיצומה.

כל היום חיכינו לטלפון מקרן. לקראת 4 אחה"צ, עצרנו לאכול ארוחת צהריים מאוחרת. אני מתחיל לכתוב SMS לקרן ליום ההולדת ובאמצע ה- SMS טלפון מקרן. איזו שמחה !!! כמה כיף לשמוע אותה. כבר כמעט חודש שלא ראינו אותה, חוץ מתמונות, אבל הם עושים שם חיים נהדרים והסיום המתקרב, די מרגש את הח'ברה הצעירים. בערב, מיקה שלחה לקרן ברכת יום הולדת ואני בטוח שזה ירגש את קרן עד דמעות.

היום השמונה עשר - ניו יורק

אני עברתי לכתוב בבקרים עבור היום הקודם. אבל, תאריך זה תאריך, אז -
-----------------
מזל טוב לקרן !!!!! היום יום הולדת 16 !!!
-----------------

אנחנו כבר מריחים את סוף הנסיעה וזה קורה בכל טיול. הריח של הבית עושה את שלו.
בבוקר יצאנו לביקור בצ'יינה טאון ו- Little Italy. התחלנו בצ'יינה טאון. נדב לא הכי מחבב את הסינים מסיבה עלומה. סיניות מבוגרות מציעות לנו בכל מטר שעוני רולקס וסרטי DVD. בדוכנים מוצעים למכירה דברים לגמרי לא מזוהים וגם הכיתוב בסינית.


עברנו רחוב ואנחנו ב- Littel Italy. כאן זה בעצם ריכוז מסעדות איטלקיות גדול. על אחת המסעדות ראיתי תמונה של ג'יימס גנדולפיני ("טוני סופרנו") שהצטלם עם בעל המסעדה ואפילו חתם כטוני סופרנו....  מן הסתם, ברחובות האלו לא מעט גנגסטרים אכלו את הארוחה האחרונה שלהם.

חזרנו לרחוב 34 ונכנסו ל- Macy's. ה"חנות" עומדת על בלוק שלם ולפחות 7 קומות של בגדים, תיקים וכו'.

אחר הצהריים נוסעים ל- Coney Island. לפני כמאה שנה זה היה מקום הבילוי המועדף בניו יורק, עם חופים, בתי מלון, מסעדות, טיילת ועוד. לא מעט סרטים צולמו על הטיילת המפורסמת. האזור הצמוד הוא ברייטון ביץ' שהיה מזוהה עם מהגרים רוסים-יהודים. בלא מעט שלטים (אפילו ברכבת ההרים)  עדיין יש כיתוב ברוסית.


ב- Coney Island יש מתחם של לונה פארק עם מתקנים ותיקים ומוכרים - הגלגל הענק וה- Cyclone העתיק. אני עליתי על הרכבת וזו בהחלט לא חוויה ל"מתחילים". עולים על ספות מרופדות בלויות וההשתוללות בעיצומה. מזל שהשיניים לא עפו לי מהפה. טיילנו בטיילת העץ, ירדנו קצת לחוף הים אבל זה מלא באמת במהגרים, אבל לא רוסים מאודיסה אלא מאמריקה הלטינית, שחורים וגם חרדים דוברי יידיש. אם בטיול זה דגמתי אתרי סיינפלד, אז כאן ג'ורג' קיבל את ההחלטה להתחתן עם סוזאן...

בכניסה לטיילת עומד מ- 1916 "דוכן" הנקניקיות של Nathan's. הדוכן כבר השתלט על כל המבנה והמון אנשים עומדים לאכול נקניות. כל שנה, ביום העצמאות האמריקאי, נערכת כאן תחרות אכילת נקניקיות. השיא העדכני עומד על 68 נקניקיות וכולם מוזמנים לשבור אותו. אז הכל כאן הכי גדול והכי מפורסם בעולם, אז אכלנו נקניקיה. אכלנו בגרמניה נקניקיות "קצת" יותר מוצלחות. הצ'יפס טעים, עם גבינה מותכת. הנסיעה ל- Coney Island למנהטן היא כשעה אז עלינו על הרכבת בחזרה למנהטן.

היום השבעה עשר - ניו יורק

בניו יורק בבקרים אנחנו כבר די מתפנקים ומרשים לעצמנו לישון עד 8 בבוקר (בניגוד לשבוע הראשון שקמנו די מוקדם). יצאנו לביקור באינטרפיד. זו פעם שניה שלנו כאן אבל המוזיאון הזה הוא באמת שווה ביקור חוזר. נכנסנו בהתחלה לצוללת הגרעינית וזה סיור ממש מעניין (בפעם הקודמת היה כאן תור ארוך מידי וויתרנו). סיירנו בנושאת המטוסים, עלינו על מתקן סימולטור של רכבת בחלל - אין, אין כמו הריגוש של רכבות הרים אמיתיות. עלינו לסיפון העליון והתצוגה כאן קצת שונה מפעם קודמת אבל עיקר הדברים ללא שינוי - תצוגה של מטוסי קרב ומסוקי קרב ממלחמת העולם השנייה ועד ה- F-16 וה- F-14 של היום. המוזיאון עורך עצומה להביא לכאן מעבורת חלל שעומד "לפרוש". עוד כמה שנים, והמבקרים יזכו לבקר גם במעבורת חלל מקורית.

חזרנו באוטובוס לשדרה השמינית. ממש לפני הכניסה למוזיאון השעווה, עמדה בחוף וופי גולדברג והצטלמה עם סיגי.... נדב ממש לא אוהב את המוזיאון ונראה שזה די מטריד אותו. יש ילדים שמפחדים מליצנים. נדב מבובות שעווה. אבל בהמשך, עמד לו בוב ספוג והחיוך יצא.

התחנה הבאה "מקדש" ספורט נוסף, המדיסון סקוור גרדן ברח' 34. עשיתי סיור במתקן כולל כניסה לחדרי צפייה של מנויים "רציניים". האולם ענק ומדהים ורק לחשוב על החוויה של משחק NBA עם הקהל, התפאורה והכרוז. שחקני ניקס לא יביאו אז הביאו אחת מקבוצת המעודדות של הניקס להצטלם עם הח'ברה. הגרדן משמש גם ללא מעט מופעי מוזיקה והיום יש כאן מופע של של להקת רוק שלא מוכרת לי אבל הרעש בחזרות כל כך חזק. אנחנו עוברים באולם המוזיק ושם מוצגים כל המפורסמים שהופיעו בהיכל, כולל תקליטים ושלטי המופע שלהם. לבסוף, סיור קצר בחדרי ההלבשה של הניקס והריינ'רס (הוקי קרח).

אנחנו חוזרים למנוחה קצרה במלון. בערב, יצאנו לבריאנט פארק שזו בלי ספק אחת מפינות החמד של ניו יורק. בחזרה, עברנו דרך מרכז רוקפלר. כל העצים מכוסים בתאורה יפה.

הולכים לישון. נדב רוצה לקום באמצע הלילה לראות איך ניו יורק בלילה. אז המלון מבצע את הבקשה ובשעה 2 בלילה, אזעקת אש במלון ! כולם רצים במדרגות, אנחנו מהקומה העשירית, אבל אין שום סימן לאש או עשן. אז כשהגענו לקומת הכניסה, הסבירו שזו הייתה אזעקת שווא. תודה על ההתעמלות הלילית.....

היום השישה עשר - ניו יורק

גריניץ' וילאג'. פעם מרכז הבוהמה של ניו יורק. היום, שכונה שהפכה קצת יקרה מידי בשביל הבוהמה. אבל השכונה בהחלט "אחרת". התחלנו בשוק האיכרים ביוניון סקוור - Union Square Greenmarket. התחתית מוציאה אותנו ישר לתוך השוק. שוק כמו השוק של יום שישי בקרית ים. טוב, לא נגזים, אבל דוכני ירקות, פירות, פרחים, לחמים, ביצי יען (20 דולר לביצה אחת), דוכן של אמיש ועוד ועוד. נדב התלהב במיוחד מסוג מסוים של עגבניות שנראות כמו מוטציה.

בפארק הצמוד יש, כרגיל, המון סנאים ונדב שוב חולם על סנאי כחיית מחמד בבית שלנו.... נדב האיר את תשומת ליבנו שבניו יורק יש המון יונים, סנאים, כלבים אבל אין חתולים. עוד קוריוז קטן. דיברתי בבוקר עם ההורים ואמא מספרת לי שהם טיילו והלכו המון ברגל לראות את פסל לינקולן. אני, האמת, לא זוכר ציון מיוחד של פסל לינקולן. אז אנחנו מטיילים ביוניון סקוור ובפארק עומד לו..... אברהם לינקולן.

המשכנו לכיוון וושינגטון סקוור פארק - Washington Square Park. למי שלא זוכר, כאן סאלי הורידה את הארי אחרי שהם נהגו את כל הדרך לניו-יורק באחד הסרטים היותר אהובים עלי. הכיכר ממש צמודה ל- NYU. ישבנו בכיכר, במזרקה שבמרכז ילדים קופצים למים. בתחזית אמרו שירד גשם, אבל די חם (למרות שהבנתי שבמוסקבה ממש חם, אז אנחנו ממש לא מתלוננים על מזג האוויר הנוח שלנו).


המשכנו לרחוב בליקר שהוא הלב של השכונה. זו שכונה די ותיקה בניו יורק. הרחובות כאן הם לא השתי וערב של ניו יורק. מהשכונה מתחיל המספור של רחובות ושדרות, אבל כאן, כמו בצ'יינה טאון והרובע האיטלקי, לרחובות יש שמות. טיילנו גם ברחובות צדדיים, הבתים יפים, עצים, יש כמה "משולשים ירוקים" (ככה הם קוראים להם) ופארק נחמד. גם כאן מפעילים מזרקה קטנה והילדים במים.

ממול הפארק נמצאת מאפיית "מגנוליה". זו מאפייה שכונתית נחמדה. המוכרות עם סינרים ובנדנה כמו לפני 40 שנה. אבל, בפרק ב"סקס והעיר הגדולה" באו לכאן הבנות לאכול קאפ-קייק, והשאר היסטוריה.  הניו יורקרים נוטים לנהור בהמוניהם למה שנחשב טרנדי ויעמדו בתור לעוגה קטנה. אז היה מלא באנשים אבל עדיין בלי תור. אז אכלנו Cup Cake נחמד עם קרם טעים.

את אחר הצהריים הקדשנו לאחת החוויות היותר מיוחדות - הלכנו לאיצטדיון הינקי'ס. כשהגענו, הבנו שיש משחק. הניו יורקים בדיוק עכשיו בטירוף של שיא Home Run של אחד השחקנים והיום, במשחק שנכנסנו אליו, הוא נכנס להיסטוריה עם ההקפה ה-600. אין כבר כרטיסים, אז קנינו 2 כרטיסים אצל ספסרים ואני ונדב נכנסו להיכל התהילה. החוויה באמת מיוחדת ומומלצת. האיצטדיון חדש. האמריקאים הולכים למשחק בייסבול כמפגש חברתי ומשפחתי. משפחות שלמות. יושבים, מדברים, אוכלים (אין סוף דוכני אוכל ב"טיילת" מסביב לטריבונות), מסתובבים. המשחק די איטי והכל על מסכי ענק. אבל חגיגה שלמה. המשחק נמשך המון זמן. נכנסו בעצם אחרי שהוא כבר התחיל, בילינו כשעה וחצי. ביציאה, נדב מבקש "אצבע" כמו של קרן (תמונה משמאל, בתוך האיצטדיון). אנחנו יוצאים. המשחק עוד לא נגמר אבל הרבה כבר בדרך החוצה, כנראה יודעים מה יהיה בתחתית....וזו באמת מפוצצת באנשים. החוויה הייתה בהחלט מיוחדת.

היום החמישה עשר - ניו יורק

"או"ם שמום...." כבר אמר בן גוריון, וידע על מה הוא מדבר. נסענו בבוקר באוטובוס לבניין האו"ם. אין אפשרות לבקר בבניין אלא בסיור מודרך של כשעה. אנחנו ויתרנו על הסיור. בניין האו"ם נמצא בשדרה הראשונה על ה- East River.
לא רחוק, נמצאים שני מבנים מעניינים - בניין קרייזלר והגרנד סנטרל. בניין קרייזלר מרשים, אבל מרחוק.... הכניסה אליו, כמו הכניסה למגורדי השחקים בניו יורק, מכוסה בשיש (כאן זה בשיש חום / אדום), שורת מעליות ושומרים.


המשכנו לתחנת הגרנד סנטרל. המסוף המקורי נבנה בשנת 1871 בידי איל הספנות ומסילות הברזל קורנליוס ונדרבילט, אותו ונדרבילט שבנה את הארמון בניופורט. עסק טוב היה בניית מסילות ברזל... המבנה גדול ומרשים. נזכרנו בסרט "מדגסקר" שבו החיות שברחו מגן החיות הגיעו לגרנד סנטרל. מן הסתם, המון סרטים הגיעו לכאן. מדברים על סרטים, ומחוץ לתחנה סגרו קטע רחוב ומצלמים סרט. יש התקהלות לא קטנה. סט כמו בסרטים.... צוות, ציוד, כיסאות עץ.

עוד קצת והגענו למרכז רוקפלר. עוד מתחם ענק, אבל ממש יפה ונחמד לטייל כאן. הדגלים, הרחבה המפורסמת, NBC, רדיו סיטי ועוד. אגב NBC, נכנסים לחנות ויש בכניסה לכל תוכנית מרכזית קיר עם תמונות, חולצות ושאר מזכרות. התוכנית הראשונה בכניסה - סיינפלד. התוכנית ירדה ב- 1996 (כבר לפני 14 שנה), עדיין משודרת כאן (לא רק בישראל) בתחנות שונות. מצד שני, זה משדר גם על מצבה של NBC...

עלינו ל- Top of the Rock, התצפית המתחרה של האמפייר סטייט. בטיול הקודם עלינו כולם לאמפייר סטייט וסיגי ואיתי עלו גם כאן. לדעתי, התצפית כאן נעימה יותר, (עוד) אין את הדוחק (סיגי ציינה שהפעם היו הרבה יותר אנשים מב- 2006), תצפית נוחה מאוד מאחורי זכוכית ובקומה העליונה, פתוחה לחלוטין (אין סכנת קפיצה, מקסימום "נופלים" 2 מטר). הנוף מוכר ויפה. כמה ניו יורק גדולה רואים רק מלמעלה.


ממרכז רוקפלר, המשכנו לשדרה החמישית. ביקרנו במעבדות סוני והיה די מאכזב. בפינה של סנטרל פארק נמצאים חנות הצעצועים של שוורץ וברחבה, חנות אפל. הכניסה מהרחבה לפני "שוורץ" ויורדים מתחת לאדמה. בפנים, מיליון אנשים. לא להאמין. מטורף לחלוטין מה שקורה בחנות של אפל. ממול, מלון פלאזה. מבחוץ המבנה שופץ ומרשים אבל רואים שהדירות מקדימה ריקות. עוד נטייל בסנטרל פארק ביום ראשון.

בערב, הלכנו לראות את The Lion King. התיאטרון ממש קרוב למלון, בברודווי. האולם מלא עד אפס מקום. ההנאה מלאה. אפילו נדב נהנה וצחק עם הקהל (יש לו מתורגמן סימולטני צמוד). היה מרשים, תפאורה ותלבושות צבעונית ומיוחדות, הסיפור מוכר ופשוט. בקיצור, היה כיף של ערב.

אחרי ההצגה, הלכנו למלון. פשוט לא יאומן כמות האנשים בניו יורק. מיתון עולמי, אבל ניו יורק מפוצצת במטיילים.  

היום הארבעה עשר - ניו יורק

השעה עכשיו 9 ועשרים בערב. הכיתה יצאה לדרך בשעה 08:00 בדיוק עם ציוד מלא ונחישות להשיג את יעדיה. אני גאה לדווח שהכוח השיג את מטרותיו תוך הצגת נחישות, חתירה למגע, עמידה בקשיים והשגת היעדים שנקבעו מראש על ידי מפקד הכח, בריגדיר ג'נרל שמואל.

התחלנו את היום בארוחת בוקר במק'דונלדס. אנחנו בסוף הטיול נקבל את אות יקירי הרשת... נסענו בתחתית לדאונטאון מנהטן עד לתחנת המעבורת ל- Staten Island. בגדול, עשינו את המסלול של דאונטאון מנהטן עם שינויים ותוספות קטנות. התחלנו עם פסל השור, המשכנו בבאטרי פארק. בניגוד לפעם הקודמת, לא המשכתי בברודווי אלא נכנסו לרחוב Stone. זהו מדרחוב שנראה כמו סט של סרט שמצולם בדאבלין של סוף המאה ה- 19. הרחוב המרוצף הראשון בעולם, שנוצר ב- 1655 על ידי ממשלת Nieuw Amsterdam (השם המקורי של ניו יורק).  היום זה מרכז המסעדות של העיר התחתית. משם, המשכנו לכיוון וול סטריט. די קרוב לבורסה של ניו יורק נמצא בניין הפדרל ריזרב של ניו יורק שהוא אחד מ-12 הבנקים המרכזיים של ארה"ב שיחד מרכיבים את הבנק המרכזי (אין בנק מרכזי לכל מדינה אלא לכל קבוצת מדינות. ניו יורק היא פשוט מרכז כלכלי כל כך משמעותי שיש לו בנק מרכזי נפרד).

הזמנתי מראש סיור בכספת של הבנק אשר מחזיקה בתוכה את "מחסני הזהב"  של העולם. זהב של כ- 60 מדינות בשווי של כ- 350 מיליארד דולר. יורדים במעלית 5 קומות מתחת לאדמה, דלת מתכת בעובי של איזה 3 מטר ונכנסים לכספת. הזהב נוצץ כמו... זהב טהור. כל מטיל שוקל איזה 12 ק"ג והעובדים נועלים נעליים מיוחדות למקרה שיפול עליהם מטיל (וכבר קרו מקרים...). (אסור לצלם אז התמונה באדיבות האינטרנט). היה נחמד ונזכרנו גם בסיור שלנו בוושינגטון במדפיס הלאומי של ארה"ב.

המשכנו לביקור במרכז המבקרים החדש המציין את אירועי ספטמבר 2001. הבנייה באתר בעיצומה. בניין אחד כבר די מתקדם והמבנה המרכזי כבר בבנייה. המשכנו ל- South Street SeaPort. אני נכנסתי לתערוכת Bodies. תערוכה דומה הייתה בחיפה לא מזמן, ואני צריך להגיע לניו יורק כדי לראות את התצוגה.... תערוכה לא רגילה בלשון המעטה. גופות של אנשים שעברו תהליכי שימור מיוחדים ומראים את העצמות, כלי הדם, מערכת העצבים. גוף האדם מבפנים והחוצה. המוצגים בתערוכה עם עיניים פתוחות וזה נראה כאילו הם בוהים באנשים. אחרי שנחנו, אכלנו קצת גלידה והסתובבנו במרכז, המשכנו לנסיעה במעבורת של סטטן איילנד.

המעבורת חינם אז היא מלאה בנוסעים. יש באמת נוף נהדר של מנהטן, ניו ג'רסי, פסל החירות והנמל. חייבים לרדת מהמעבורת, אז יש נחיל של נוסעים שיוצא ומייד עובר למסלול הכניסה למעבורת. המעבורות ענקיות ולחשוב שעירית ניו יורק מסבסדת לחלוטין את הנסיעה הנ"ל, לתושבים ולתיירים.


חזרנו למלון, מנוחה קצרה ויצאנו ל- Penn station - לשחק באולינג. במקום יש אולם באולינג "אמריקאי". לא מוותרים לנו על הנעליים (בייחוד כשזה מוסיף עוד 5 דולר לאדם...). אני ונדב משחקים ונדב לא הכי מרוצה מהתוצאות....

חוזרים ל- Times square. כבר מתחיל להחשיך. הכיכר, כרגיל מלאה, השלטים מאירים בעוצמה. אני חייב לציין שיש נוכחות בולטת של משטרה וזה נותן תחושת ביטחון. אבל, שוב, בניגוד לשוטרי ישראל, השוטרים כאן, מסתובבים רגלית. איפה תראה בישראל, נניח בטיילת של תל אביב, שוטר מסייר רגלית. אין דבר כזה בארץ. שוטר בלי גלגלים או סוס, לא יזוז מהמשרד.....  (רואים שאני חסיד גדול של משטרת ישראל, נכון?)

אז לסיכום, כל הכבוד למטיילים. יום ארוך ונדב עובר אותו כמו שצריך. קצת מתעצבן בבאולינג, אבל זה בסדר. לילה טוב.

היום השלושה עשר - ניו יורק

עברו כמעט שבועיים וסיימנו את ניו אינגלנד ונוסעים לניו יורק.
תכננתי בתחילת היום לבקר באיצטדיון הינקי'ס, לפני החזרת הרכב.

האיצטדיון נמצא ברח' 161 וה-GPS "שלח" אותנו לשדרה 161 שנמצאת בקווינס. אני הרגשתי שאנחנו לא כל כך בכיוון אבל האמונה הכמעט עיוורת ב- GPS בזבזה לנו יותר משעה.... אני מניח ש"נשלים" את הביקור בהמשך. אז המשכנו למנהטן ולא נוותר בשום אופן על הביקור הבא - Tom’s Restaurant - הדיינר המפורסם מ"סיינפלד".

המסעדה מבחוץ, מן הסתם, כמו בסדרה. בפנים, די דומה, עם הדלפק והשולחנות לארבעה. אפילו הקופה הרושמת הענתיקה עובדת. הצוות כולל מלצריות בגיל ממוצע של 70 עם מבטא כבד ולא ברור, אבל ממש נחמד. כמובן, שתמונות ה"רביעיה" מככבות על הקירות (ראה ערך מיסטיק פיצה...). הגענו בצהריים וזו הייתה הזמנות טובה להזמין ארוחה קלה. היה נחמד ולא יקר.

המשכנו למלון, החזרתי את הרכב וחזרתי ברגל למלון.
לא יעזור, אני מת על ניו יורק.
המלון ממש קרוב ל- Times square שהפך למדרחוב עם דוכנים בהתחלה (די המוני) אבל הקטע המרכזי ללא דוכנים ורק כסאות ואנשים ברחוב. נכנסו לתחתית ונסענו לברוקלין. בברוקלין, טיילנו בטיילת המפורסמת. הטיילת נהדרת, הנוף של מנהטן, הגשרים. מתחת לגשר, עומדים בתור ארוך אנשים. סיגי ונדב לא האמינו לי שמדובר בתור לפיצריה - הפיצריה של גריבלדי. משוגעים, מה יכול להיות כל כך שווה בפיצריה?

עלינו על הגשר וחצינו אותו למנהטן. נדב קצת מקטר על ההליכה של אחר הצהריים, אבל אנחנו הולכים ומפטפטים וצוחקים ובלי להרגיש, הגשר נגמר.
בית העירייה של ניו יורק ממש בירידה מהגשר. יש במקום פארק קטן עם המון סנאים שממש מתקרבים למטיילים, אפילו לנדב.

חזרנו ל- Times square שמן הסתם נבלה בה לא אחת בשבוע הקרוב. אי אפשר לוותר על הביקור בטויס אר אס. Times square פשוט מטורפת. השלטים מסביב מדהימים. נדב זוכר את הלימוזינה שנסענו בה בטיול הקודם וכל הזמן מחפש לימוזינות. בינתיים, עמדה בכיכר לימוזינה "קטנה".  אפילו גנבנו הצצה פנימה.

ניו יורק.....

היום השנים עשר - Six Flags

מחר מגיעים לניו יורק....... ובזה נסכם את היום.
----------------------------------
אני חייב לרשום נקודה קטנה. המלון שלנו נמצא ליד מרכז קניות די גדול. יש צומת די בעייתית ביציאה ממרכז הקניות עם פנייה ימינה בלבד, אבל נהגים יכולים להתבלבל או לקצר ולפנות שמאלה. כשהגענו למלון, ראיתי שוטר עומד בצומת. חשבתי שכמו השוטרים הישראלים שכל מטרתם בחיים זה למלא פנקסי דוחות, גם הוא מלכודת דוחות.
אבל, הפלא ופלא, השוטר עומד קרוב לצומת, לא מתחבא מאחורי שיחים או תחנות אוטובוס ומבהיר לנהגים שמותר לפנות ימינה בלבד. כלומר, חוסך דוחות לנהגים !! היום יצאנו ברגל למרכז. השוטר ניגש אלי ושואל אם אנחנו רותים לחצות. אמרתי שכן, הוא יצא למרכז הכביש, עצר את התנועה ודאג שנעבור בצורה בטוחה.
איפה תמצא שוטר בישראל, שעומד בצומת ודואג לתנועה נכונה ובטוחה. השוטר הישראלי, ימתין לביצוע עבירה ולא ימנע אותה. ואחרי זה שואלים למה בארץ אין כבוד לשוטרים.....