סיימתי את עבודתי בדוידוביץ. נקודה.
החזרתי את האוטו, את הטלפון, ניקיתי את כל מה שצריך, בלי פרידות מיוחדות.
רוב הצוות נפרד ממני בצורה אפילו די מרגשת למען האמת, בייחוד בהתחשב בתקופה הקצרה ש"ביליתי" בדוידוביץ.
משפחת דוידוביץ, על דורותיה,די התעלמה ממני. לא שהיו לי ציפיות אבל בכל זאת.....
עכשיו לסוגיה צדדית מעניינת. אני בלי פלאפון.
הרבה פעמים חשבתי כמה המכשיר הזה מטריד ומעיק וכמה היה כיף להיפטר ממנו.
תמיד אמרנו : "איך פעם הסתדרו בלי....". אז אני יומיים בלי פלאפון.
מהר מאוד מגלים כמה המכשיר הזה הפך להיות, למעשה, חלק מאיתנו, אפילו מבלי שנרצה.
לא לדאוג, ביום חמישי אני מתחבר בחזרה למאה ה-21....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה