שלום, שלום, שלום כיתה א
שלום לגננת לגן
שלום, שלום, שלום כיתה א
הגענו, אנחנו כאן.
אני כבר מתגעגע לגן ולקיבוץ. אלו היו שנתיים נהדרות לנדב. הצוות הפשוט נפלא, הסביבה הקיבוצית, הגן הפתוח, הירוק, הטיולים לשדות. חממה נהדרת. אני משלם מחיר מצפוני כבד מאוד על זה שנדב עזב את הקיבוץ. היו את כל הטיעונים שבעולם להישאר בקיבוץ לעוד כמה שנים, למול הטיעון ה(כאילו) חברתי ש"נכנענו" לו.
אז נפרדנו מהגן במסיבת סיום ומסיבת יום הולדת לנדב. נדב התנהג רגיל וכנראה לא ממש הבין שהוא בעצם נפרד מהגן, מהחברים שליוו אותו יום יום, מהצוות שחיבק ועזר.
אנחנו נפרדים גם מענת ומשה שהיו ממש משפחה שנייה לנדב.
נדב סיים את הגן ונותר לו יום אחד בבית לפני שהתחיל את ימי ההכנה בבי"ס אלמוגים. אז משתוללים בבית והתוצאה - שבר בעצם הבריח, בילוי מאחה"צ ועד הלילה במרפאות ומיון רמב"ם. ועכשיו, 3 שבועות עם יד מקובעת.
סאגת תיק לבית הספר - לפני כחודש קנינו לנדב תיק (ספיידרמן) יפה בקרביץ. 200 ש"ח. אחר כך הסתבר שבדור כימיקלים נותנים מתנה לילדי עובדים שעולים לכיתה א' תיק. אז קיבלנו תיק (ספיידרמן) כמעט זהה. בנוסף, עירית קרית ים מצאה לנכון לתת לתלמידי כיתה א' - ניחשתם נכון - תיק. אז אנחנו מצויידים ב- 3 תיקים, עם מיטב לוחמי הנינג'ה.לפחות בקרביץ היו מוכנים לזכות אותנו בתיק אחד.
בדור כימיקלים היה טקס ממש נחמד. הילדים קיבלנו את התיקים, אכלו קצת ממתקים, חבשו קסדות ויצאו לסיור. אז בשעה טובה הגיע ה-02.09 (01.09 היה שבת...). השביתה המסורתית של המורים נדחתה בצו של בית משפט. הסיפור הזה עם ארגון המורים העל יסודיים פשוט כבר נמאס ובעצם נמשך כבר חודשים רבים, וכבר נכתב על זה אפילו כאן. אז המורים כמובן שלא יוותרו על חופשות החגים, אז אחרי החגים אנחנו כנראה צפויים לשביתה גדולה. בסוף יתנו להם עוד 5%, הארגון יצא בהצהרות נצחון וכולנו הפסדנו המון זמן יקר.
אבל לא נקלקל את השמחה, אנחנו מתחילים כיתה א.
החבר'ה לובשים את בגדי ה"חג", יוצאים להצטלם - נדב, כרגיל, מחפש סיבות להתעצבן - השמש מפריעה לו, כדור הארץ מסתובב מהר מידי, אחמדיניג'אד מאיים עלינו מידי בוקר. אבל בסוף אנחנו מצליחים להוציא כמה תמונות נחמדות.
נוסעים לבית הספר, נכנסים לכיתה. נדב עוד לא מכיר אף אחד ואני לא מקנא בו. הכל חדש - מקום חדש, ילדים חדשים, מסגרת יותר נוקשה, הכל לא ידוע. עם נדב אני ממש לא שקט. לא בעניין יכולות. זה כרגע לא מעניין אותי כל כך. אבל כשאיתי הלך לכיתה א', הוא היה בוגר יותר ומוכן, עם הרבה חברים שעלו איתו מהגן והשכונה. גם קרן עלתה לכיתה א עם חברים מהגן והיה לה את איתי בסביבה.
נדב עוד נראה לי די קטנציק, בסביבה חדשה ולא מוכרת, עדיין בלי חברים מוכרים ומעט מאוד ילדים בבית הספר שהוא מכיר. כבר כמה ימים מאז שהתחילו הלימודים ואני לא שקט עם עצמי, ובעיקר בנושא הקיבוץ. אבל נדב בסך הכל חוזר מבית הספר די שמח, מציין שנחמד לו עם הילדים ונקווה שבסוף הוא יהיה הרבה יותר חזק ממה שאנחנו חושבים.
אז בנימה אופטימית זו נסיים. שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת בכל.
בלוגר הוא אתר מתיש בצורה בלתי רגילה ואם הייתי יודע איך הייתי מעביר את כל הפוסטים לאתר יותר ידידותי. לא להאמין כמה פעמים הייתי צריך להעלות מחדש תמונות שנמחקות בגלל delete מיותר אחד. לא שמעו על UnDo בבלוגר?? יאללה נסיים לפני ששוב אני אצטרך להתחיל מחדש.
