היום השלושה עשר

30.07.2006

התחלנו את היום בגן החיות של וושינגטון. נסענו ברכבת התחתית. תחנות הרכבת התחתית ענקיות (כמו הכל בושינגטון), חדשות, נקיות ונוחות. גן החיות ממש גדול. הייתה רק "בעיה" קטנה, היה היום יום ממש חם ורוב החיות כאן פשוט חיפשו להם מקום בצל כדי לנוח והיה קצת קשה להתרשם מהם. אבל ראינו את דובי הפנדה (שוכבים במאורה...), דרקון הקומודו ותצוגה של חיות מהאמזונס.

מגן החיות המשכנו למוזיאון הריגול. היה ממש כיף. המוזיאון מאוד אינטראקטיבי ויש לילדים המון דברים לגעת ולשחק. התצוגה מרשימה מאוד וכוללת גם אביזרים מיוחדים של עולם הריגול וחלקם מודלים אמיתיים, כמו מטרייה ששימשה בחיסול שביצע ה-KGB בלונדון של עריק בולגרי. במצגת של מרגלים שנתפסו יש פינות לאלי כהן ולפולארד. באמת מוזיאון כיפי. נדב לא בדיוק מצא את עצמו כאן ודי התרוצץ כועס והיה קושי לשתף אותו במייצגים, אבל איתי וקרן די נהנו. רק חבל שאסור לצלם במוזיאון.

יצאנו די עייפים מהמוזיאון והחבר'ה רצו לחזור למלון בתחתית. אני שכנעתי אותם ללכת ב-Easy למלון ובדרך לעצור לנוח בגן הפסלים הלאומי. הורדנו נעליים, טבלנו רגליים בבריכה (בתמונה רואים את איתי וקרן...), נדב תפס חרופ, איתי חטף אזהרה מהשוטר וכולם הסכימו שהיה עדיף על המלון.....

בערב יצאנו לג'ורג'טאון. הסתובבנו ברחוב M. המקום מלא אנשים, בתי קפה ומסעדות. אכלנו ארוחת ערב מצויינת. היה ערב ממש נחמד ומהנה.

- - - - -

ואסיים בבדיחה ממש ישנה אבל אקטואלית.

עולה חדש מרוסיה עבד כשומר בבניין צים בחיפה. בערב הוא מתקשר למכבי האש וצועק: "שריפה בצים, שריפה בצים" אז הכבאי אומר לו: תשים טלק.....

ולא אוסיף יותר.

היום השנים עשר

29.07.2006

טיילנו היום באזור כפרי האמיש. הכפרים מרוכזים סביב כביש 340 אבל צריך ממש להיכנס פנימה כדי לראות את אורח החיים שלהם. עצרנו בעיירה Intercourse. חתיכת שם הם מצאו לעצמם החברה האדוקים.... לקחנו סיור קצר בעגלה ואמיש די מבוגר הסביר לנו על האזור ועל הכפר שהסתובבנו בו. השם Intercourse נובע ממסלול מרוצי סוסים שהיה כאן בתחילה והיו נוהגים להגיד Enter the course והשם קצת השתבש....

המשכנו לעיירה Strasburg. הדרך עוברת ממש בחוות של האמיש. האנשים עובדים בשדות שלהם, עם הילדים. בכל מקום הם מסודרים טיפ טופ ולבושים בתלבושת המסורתית שלהם וכובעי הקש. שדות התירס באזור כאן לא נגמרים. קשה לי להאמין שהם מעבדים את השדות ללא מיכון מודרני. חוץ מתירס הם מגדלים ומוכרים אפרסקים מדהימים. קניתי 2 והצבע והטעם נפלאים. ב-Strasburg נמצאת חווה עם מודל מוקטן של רכבות נוסעות וההפתעה לנדב - יש כאן גם מודל נוסע של תומאס הקטר. איזו שמחה.

מאז ה"הפתעה" של איתי וקרן בניאגרה, נדב מחכה להפתעה שלו. כמובן שלא יצאנו בזול וקנינו לו קטרים. אבל הוא דיבר על ההפתעה שלו כל היום והילד פשוט היה מאושר. גם לו יש "הפתעה" משלו.

בסמוך עצרנו לנסיעה ב- Strasburg rail raod. רכבת סטייל המאה ה-19, כולל כרטיסנים, נהג קטר ופחם. ממש נחמד והמון אנשים נוסעים ברכבת שעוברת באזור כפרי האמיש שבדיוק עובדים בשדות התירס.

לסיכום, יום ממש נחמד.

יצאנו לדרך לוושינגטון. החבר'ה נכנסו למלון ואני נסעתי לתחנת Union להחזיר את הרכב. איזה מבנה אדיר.

כבר בערך 7 בערב, והמלון שלנו נמצא ממש מול המוזיאון האוויר והחלל, אז יצאנו רגלית לגבעת הקפיטול. וושינגטון מרשימה בצורה בלתי רגילה. עלינו לגבעת הקפיטול, עשינו תצפית על ה-Mall ו-Washington monument. פשוט מרשים.

- - - - -

התחילו להופיע כותרות על פתרון למצב. מקווים שאכן העניין יגיע לפתרון טוב בהקדם.

היום האחד עשר

28.07.2006

התחלנו את היום בנסיעה להרשי. מבחינתי הרשי זו אכזבה רבתי !! בכלל לא מדובר בסיור במפעל שוקולד אלא מתקן פרסומי ותו לא. נסיעה של כ-5 דקות במתקן סטייל It's a small world בדיסני שמסביר בפשטות רבה את הליך ייצור השוקולד. המתקן מיועד בעיקר לילדים. אחר כך יורדים לתוך חנות שוקולד ענקית. הילדים גם הלכו לראות סרט תלת מימד. לפחות הילדים נהנו אבל אם מישהו שואל אותי, ממש מיותר.

המשכנו מהרשי לכיוון מחוז לנקסטר, המחוז של האמיש, המנוניטים והברטרן. אלו 3 כתות נוצריות אדוקות שמקורן בהולנד. עצרנו בעיירה ליליץ לביקור ב- Sturgis Pretzel House, מאפייה שהוקמה ב- 1861 וקיימת עד היום והיא נחשבת כמאפיית ה"בייגל" הראשונה בארה"ב. בתחילה נראה כמו עוד חנות אבל הביקור היה ממש כיפי. קיבלנו כובע אופים, כל אחד קיבל בצק והדרכה איך להכין בייגל, הבייגל נכנס לתנור ואכלנו בייגל חם מהתנור. היה ממש נחמד.

המשכנו ל-Bird on Hand שהיא אחת מעיירות האמיש ונכנסנו לשוק האיכרים. קצת מצועצע אבל נחמד מאוד ואפילו נראה כמו שוק חי עם מוצרים יום-יומיים ביחד עם מוצרי תיירות.

נסענו למלון, קפיצה קצרה לבריכה ובלי להרגיש - סיימנו חצי מהטיול.

- - - - -

התקשורת עם הארץ כאן ממש מאכזבת. 3/4 מהזמן אין קליטה בסלולרי (סלקום ופרטנר). לקחתי כרטיס חיוג של 018 וזה מתברר ככרטיס די מחורבן, סליחה על השפה....אנחנו די מתקשים להתקשר לארץ וזה פשוט לא ייאמן.

עוד דבר שעובד ממש גרוע זה השירות של Blogger. מדובר באתר של Google שעובד בקצב איטי להחריד בימים האחרונים. די מאכזב. מי שמתברר כשירות מצויין הוא אתר Zoto.com. אני מגבה באתר את כל התמונות והעניין הולך בקלות ובמהירות.

- - - - -

מכאן יש תחושה של "שגרה" מלחמתית ואפילו התחילו ב-CNN דיבורים על הפסקת אש אבל אני מניח שבארץ כשמתחילות הצפירות, אין שום הרגשה של "שגרה". אז אנחנו מקווים שיהיה כמה שיותר שקט ושהכל ייגמר מהר.

היום העשירי

27.07.2006

היום נסענו ונסענו ועוד נסענו.

אנחנו בדרך לוושינגטון והיום הייתה לנו נסיעה של כ- 450 ק"מ. מדינת פנסילבניה היא יער אחד גדול ומלא עיירות טיפוסיות (אבל יפות) קטנות לאורך הדרך. נסענו בכביש 6 שנקרא גם Grand Army of the Republic. הכביש חוצה את ארה"ב מחוץ לחוף ואנחנו נסענו בקטע המערבי של פנסילבניה. עצרנו לרגע לביקור גם ב"גרנד קניון" של פנסילבניה. מדובר בקניון באורך של כ- 80 ק"מ ועומק של כ- 300 מטר.

לאחר מכן ירדנו בכביש 15 העובר לאורך נהר Susquehanna שהוא אחד הערוצים שהכי סובלים משיטפונות בארה"ב. לפיכך, הוקמה מערכת לחיזוי והזהרות מפני שיטפונות בערוץ הנהר. לפני כחודש היו כאן שטפונות די רציניים ואפילו בחדשות בארץ הראו את השטפונות האלו. אבל היום הכל נקי ומסודר.

- - - - -

הגענו למלון, ירדנו לבריכה ואפילו הפעלנו את הג'קוזי. המלון ממש כיפי.

פקידות הקבלה לא עזבו אותנו מרגע שהבינו שאנחנו מישראל. אחת הפקידות ראתה שאנחנו מ"קרית..." ואמרה שבחדשות הראו "קרית..." וזה ממש הימם אותה. אנחנו ממש אטרקציה מהלכת, לצערנו.

היום התשיעי

26.07.2006
אתר Blogger קצת מזייף הערב...אני מקווה שאצליח לסיים את הסיכום שלי.

היום התחיל בהפתעה לאיתי וקרן. סיור במסוק מעל המפלים. יצאנו למנחת והילדים עלו על המסוק הראשון ויצאו לטיסה לאורך הנהר ומעל המפלים. לפי החיוכים שלהם כשירדו, החוויה הייתה מדהימה.

חזרנו למפלים ועלינו על הסירה Maid of the mist ששטה ממש לתוך המפלים. קיבלנו את השכמיות המפורסמות אבל ליד המפל הקנדי, הזרימה אדירה ודי נרטבים, במיוחד אם רוצים לצלם...אפילו נדב נהנה מהשייט. המשכנו רגלית ל-Table Rock שנמצא ממש על המפל הקנדי. עומדים על המרפסת ורואים את המים זורמים במהירות של 65 קמ"ש ממש לידינו. ירדנו לסיור (בדיעבד די מאכזב) במנהרות מאחורי המפלים.

המפלים מדהימים. משכנו עוד קצת זמן לאורך הטיילת. חזרנו למלון, לקחנו את הרכב ונסענו לעיירה Niagara on the lake. אחת העיירות היפות והמצועצעות ביותר שראינו. אבל הכל כל-כך יפה. ביקרנו בשעון הפרחים, ירדנו לאגם.

חזרה למלון ומחר נפרדים מהמפלים. אחד המקומות היותר מרשימים שביקרתי בו.

הילדים יזכרו את החוויות כאן להרבה זמן.

- - - - -

לצערנו, כשחוזרים למלון שומעים את החדשות מהארץ ועל ההרוגים בלבנון.

הילדים די בקשר עם החברים שלהם בארץ. גם כשבארץ שעות לילה מאוחרות, יש ילדים שמחוברים. קרן ואיתי מקבלים די הרבה SMS מחברים והאמת, זה די נחמד.

היום השמיני

25.07.2006

את הבוקר אנחנו מתחילים באזור האגמים.

נסענו ל-Watkins Glen שנמצאת בפינה הדרומית של אגם Seneca, אחד האגמים הגדולים. קצת לפני העיירה, עצרנו במפל She-Qua-Ga שנופל ממש באמצע העיירה. המשכנו לסיור בפארק Watkins Glen. אנחנו עלינו לכניסה העליונה של הפארק כדי לעשות את הדרך (850 מדרגות) בכיוון מטה. אנשים שעשו את הדרך ההפוכה, הגיעו אדומי פנים ליציאה העליונה. חברים, צריך להתכונן....

לאחר הסיור בערוץ, נכנסו למוסד אמריקאי נוסף - WalMart. זה שילוב של קוסמוס, הום סנטר, מחסני חשמל, ביגוד והנעלה, מספרה וכל מה שאפשר לחשוב עליו.

המשכנו צפונה לאורך הגדה המערבית של אגם Seneca. הדרך היא חלק מדרך היין וכוללת המון כרמים ויקבים לאורך הדרך. עצרנו ב-2 יקבים. בעיקר מדובר בחנות יינות עם מרכז לטעימות. מאוד מזכיר את הסרט "דרכים צדדיות" שמתאר נסיעה באזור הייקבים בקליפורניה. נסענו עד Geneva ומשם עלינו על הכביש המהיר לניאגרה.

הגענו לניאגרה. לקראת 6, הילדים ישר רצו לבריכה ולקראת החשיכה יצאנו למפלים. עצרנו קודם ב-Clifton Hill. המקום זה פשוט לונה פארק פתוח עם המון מסעדות ומקומות בילוי.

הלכנו למפלים וזה בהחלט מראה מרשים. הכל מואר בתאורה מתחלפת, האוויר מלא במים מענן המים שנוצר במפלים הקנדיים, המוני אנשים בטיילת.

לקראת החזרה למלון, כבר די מאוחר, ונדב שואל מתי סוגרים את המים של המפלים.....

- - - - -

אז שיהיה לכולם יום טוב ושקט.

היום השביעי

24.07.2006

יצאנו לאלבני ונסענו ל-Cooperstown, הלב של הבייסבול בארה"ב. העיירה נמצאת בפינת אגם יפיפה. בעיירה רחוב ראשי אמריקאי טיפוסי (Main street) וכל חנות שניה היא בנושא בייסבול. ירדנו לפארק בשפת האגם והאכלנו ברווזים ושחפים. טיילנו ברחוב הראשי, אכלנו גלידה והיה די נחמד.

יצאנו מ-Cooperstown לנסיעה לא הכי קצרה ל-Corning. ב-Corning נמצא מוזיאון הזכוכית המפורסם. המקום ממש יפה. תצוגה נחמדה של ההיסטוריה של הזכוכית, אזור אינטראקטיבי שבו פעילויות שונות ומיוחדות כמו חדר די גדול מזכוכית בצורת ביצה ענקית שלוכד את גלי הקול. יושבים ב-2 מקומות מרוחקים, לוחשים אחד לשני ושומעים את הקולות מצויין. יש גם מראה מדהימה שככל שמתקרבים אליה, המראה שלנו נראה כמו בתלת מימד וממש מנסים לגעת בדמות שלנו במראה.

ראינו תצוגה של ניפוח זכוכית. כל האורחים קיבלו כרטיס להגרלה ומכל האורחים (משהו כמו 60 איש) זכינו באגרטל מעוצב ויפה. איזו התרגשות של כולם.

נסענו למלון, אכלנו ב-Diner הצמוד, ירדנו לבריכה וחזרנו עייפים לחדר.

- - - - -

ואחרי כל זה מתחברים לרשת ושומעים את כל החדשות מהארץ.

במשך היום כמעט לא חושבים על המצב בארץ אבל אחר כך הילדים משוחחים עם החברים בארץ (שמדהים באיזה שעות הם ערים...) ורואים חדשות ערוץ 10 ברשת. לא נראה מלהיב ואפילו די מדאיג.

תחזיקו מעמד שם !!

היום הששי

23.07.2006

נפרדנו מניו-יורק. אבל אנחנו מבטיחים לחזור.

קיבלנו את הרכב מ"הרץ". מדובר בסירה באורך של 17 מ'. אין ספק שהאמריקים אוהבים הכל גדול.

- - - - -

ועכשיו לחדשות האמיתיות. אני מודיע כאן רשמית על מותה של מפת הדרכים. יש מלך חדש בעיר - ה-GPS. פשוט אדיר. המכשיר הנ"ל מלווה אותנו בכל רגע, מודיע לנו על פניות קרובות. כאשר בהתחלה עוד לא התבייתנו על המכשיר ופספסנו פנייה, המכשיר תוך שניות מודיע - Recalculating ומתקן את מסלול הנסיעה. פשוט ענק ומעכשיו חובה בכל נסיעה.

- - - - -

בחזרה לטיול. חצינו את גשר ג'ורג וושינגטון לצד של ניו-ג'רסי ונכנסו לאזור ה-Palisades. אלו מצוקים לאורך הגדה המערבית של ההאדסון. לאורך הנהר עצרנו ב-3 נקודות תצפית שנותנות תצפית יפה על הנהר ועל קו הרקיע של ניו-יורק.

המשכנו ל-Sleepy Hollow - המקום שבו סופר הסיפור על הפרש ללא ראש והמשכנו לנהר קרוטון ששימש מקור מים עיקרי לניו-יורק. במקום בנו סכר די מרשים (ראו תמונה). קצת התברברנו בדרך והגענו בהתחלה לחלק העליון של הסכר שצופה לאגם שנוצר. אח"כ ירדנו למרגלות הסכר ושם יש פארק ממש יפה עם תמונה ממש יפיפיה של הסכר והמפל שנוצר..

חצינו שוב את הנהר לעיירה New Paltz והמשכנו לאלבני.

- - - - -

המלון באלבני פשוט נהדר. חדר גדול, כולל מיטה נוספת לנדב. הילדים הלכו לשחות בבריכה המקורה והשמחה גדולה.

אז לילה טוב ושקט שיהיה לכולם.

היום החמישי

22.07.2006

היי לכולם,

היה לנו היום יום ממש מוצלח.

קודם כל והכי חשוב, מזג האויר היה סביר לחלוטין. התחיל גשם בסביבות אחת בצהריים, אבל גשם חלש ונסבל. לפני הנסיעה קניתי 3 שכמיות קלות וזה התברר כקניה מצויינת. מגן מצויין וממש לא מעיק.

התחלנו את הבוקר בסנטרל פארק. הפארק ממש מרשים. בכוונה תכננו להיות בפארק בסוף השבוע. המון ניו-יורקים יוצאים לפארק וזה נראה כאילו כולם יוצאים לג'וגינג.

לקחנו כרכרה ועשינו סיבוב הכרות קצר בפארק. אח"כ טיילנו בפארק, עלינו על הקרוסלה, שכרנו שירה באגם הקטן וטיילנו ברחבי הפארק. היה ממש כיף וגם לא ירד גשם.

יצאנו מהפארק לשדרה החמישית. נפגשנו עם חבר שלי משטראוס שעובר לעבוד בניו יורק והגיע שלשום עם המשפחה.

ביקרנו בחנות הצעצועים של שוורץ, חנות נייקי, דיסני, NBA, מגדל טראמפ ואכלנו במק'דונלדס (איזה חידוש מרענן).

היה ממש כיף.

הלכנו מהסנטרל פארק עד למרכז רוקפלר ומשם נסענו לצ'יינה טאון.

רחוב Canal בצ'יינה טאון מפוצץ באנשים אבל המקום מיוחד. המשכנו לרחוב Mott.

אחרי יום מעייף אבל מהנה חזרנו למלון.

- - - - -

מחר נפרדים מניו יורק. אני בתחושה שרק טעמנו מהעיר ויש עוד המון מה לעשות. עד הפעם הבאה.

- - - - -

אנחנו עדיין מוטרדים מהחדשות מהארץ. זה בהחלט בראש מהדורות החדשות כאן והתחושה מכמה שיחות קצרות עם אמריקאים שלישראל יש כאן תמיכה לא רעה. במוזיאון ההיסטוריה של הטבע, אישה אחת מהמודיעין, מהרגע שהבינה שאנחנו מישראל, לא עזבה אותנו עד שהביאה את התמיכה שלה ונתנה לנו "שיעור" (ארוך מידי) על הפינות המיוחדות במוזיאון.

היום הרביעי

21.07.2006

את היום הזה אפשר לסכם במילה אחת - גשם. פשוט מבול באמצע הקיץ.

יצאנו בבוקר למוזיאון American Museum of Natural History. כמו כל דבר כאן, מדובר במפלצת רצינית.

תצוגה של דינוזאורים מכל הסוגים, כולל גולגלות אמיתיות של דינוזאורים וביניהם הטירנוזאורוס רקס. תצוגה ענקית של עולם הים כולל לוויתן ענקי תלוי מהתקרה, תצוגה של היסטוריה אינדיאנית, תצוגת חיות אופייניות לצפון אמריקה, תצוגה של זוחלים חיים, ביקרנו בפלנטריום שכלל סרט על התנגשויות קוסמיות, ראינו סרט באולם IMAX על חקר מערות במקומות מיוחדים.

- - - - -

הגענו למוזיאון רגע לפני שהתחיל מבול רציני, ואני לא סתם מגזים. לא הפסיק לרדת גשם עד הערב. התכנון לאחר הצהריים היה לבקר בצ'יינה טאון אבל הגשם לא הפסיק לרדת. כל טיפה מלמיליאן. לקחנו את ה-Subway לצ'יינה טאון. חיכינו בתחנה עד שהגשם קצת ירגע, יצאנו ל-5 דקות ושוב מבול. הרחובות בצ'יינה טאון היו מוצפים במים ואנשים ובלית ברירה חזרנו למלון. בדרך חזרה הודיעו גם שחלק מהקווים מושבתים בגלל הצפה.

אנחנו רק מקווים שהגשם יפסק. מחר אנחנו מתוכננים לבקר בסנטרל פארק....

יום #3 ניו יורק

20.07.2006

הבוקר ישנתי עוד 1/2 שעה....

לפני הנסיעה דאגתי איך הילדים יעברו את הג'ט לג. אז בינתיים הם כבר ב"שעון" המקומי ואני עדיין מתעורר מוקדם בבוקר. למזלי, אני לא מרגיש עייפות. זה פשוט סתם מעיק לקום כל כך מוקדם.

התחלנו את היום ב"אינטרפיד". זו נושאת מטוסים מתקופת מלחמת העולה ה-2 שהייתה פעילה עד אחרי מלחמת ויאטנם. במלחמת העולם ה-2 היא "חטפה" פגיעה קשה מ-2 טייסי קמיקזה יפנים אבל התאוששה וחזרה די מהר למלחמה. הסיור ממש מרשים ויש תצוגה ממש נחמדה של מטוסים, כולל כפיר ישראלי ששימש מדמה מטוסי אויב ב-Top Gun.

הילדים עלו גם על סימולטור טיסה אבל חבל שלא ניצלו את היכולות שלו  לסיבובים של 360 מעלות.

- - - - -

מהאינטרפיד נסענו לרוקפלר סנטר.

המרכז ממש מרשים, מסודר, מטופח. נדב וקרן די עייפים אז נשארתי איתם לנוח קצת ברחבה הגדולה וסיגי ואיתי עלו לתצפית ממגדל רוקפלר. ע"פ סיגי ואיתי וע"פ התמונות שיצאו המקום יותר מוצלח מהאמפייר סטייט בילדינג. אין כזה עומס, התצפית דרך זכוכית ולא ברזלים, יש תצפית מדהימה לכיוון Uptown וסנטרל פארק.

המשכנו לשדרה החמישית. עצרנו לרגע בקתדרלת סנט פטריק והמשכנו בשדרה החמישית עד לרחוב 42. ישבנו לנוח עם הניו יורקים בפארק בריאנט ואני קפצתי לביקור קצר בספריה הציבורית. מקום מדהים!

בכלל הילדים אמרו שכל האזור ממש יפה ושהם ממש נהנו היום.

- - - - -

סיימנו את היום ב-Times Square. איתי קיבל נעליים מדהימות.

קינחנו ב-Planet Hollywood.

היה יום ממש נחמד.

- - - - -

חבל רק שכשחוזרים למלון ומתחברים לחדשות מהארץ שומעים חדשות לא מלהיבות. חיילים נהרגים, מסוקים נופלים ומי יודע מה עוד. מה קורה לנו שם??

אז לילה טוב ומקווים שבארץ מחזיקים מעמד כי זה נראה כאילו העסק רק הולך ומסתבך והסוף לא מי יודע קרוב.

יום #2 ניו יורק

19.07.2006

קמתי הבוקר בערך ב- 4 וחצי בבוקר. כנראה שהג'ט לג עדיין משפיע עלי.

ניצלתי את הזמן המוקדם פה להתקשר לארץ ותפסתי את אבא בדיוק בצפירה.

הילדים לעומת זאת סחבו את השינה עד בערך 6 בבוקר

ואני מקווה שההתאוששות מהג'ט לג יותר מהירה.

התכנון להיום היה לצאת מוקדם ככל שאפשר ל-Lower Manhattan.

אז כבר קמנו מוקדם, ירדנו לאכול ארוחת בוקר. האוכל היה מצויין והרבה מעבר לארוחת בוקר קונטיננטלית. רק חבל שלא מגישים כאן ירקות. אבל המבחר די טוב.

נסענו ב-Subway עד ל-Batery Park.

אספנו את הכרטיסים שקניתי מראש + אישור כניסה לסיור בתוך פסל החרות.

- - - - -

האמריקאים התחרפנו לגמרי בנושא הבטיחות ובדרך לפסל החירות סרקו אותנו איזה 3 פעמים.

התור לסיור בתוך הפסל ארוך ודי איטי אבל בסוף זה היה שווה.

- - - - -

עלינו למרפסת בבסיס הפסל. בדרך עברנו בתוך ה"קרביים" של הפסל. התצפית על האזור נהדרת.

המשכנו לאליס איילנד והביקור היה מעניין ומרשים מאוד.

- - - - -

חזרנו למנהטן, והמשכנו בסיור לאורך ברודווי, וול סטריט, גראונד זירו וסאות סטריט סיפורט. בשעה 4 בערך סיימנו את הסיור (הדי מעייף) והחלטנו שאין טעם לחזור כל כך מוקדם למלון אז חזרנו לתחתית ונסענו לטיימס סקואר. טיימס סקואר מדהימה !! 

נכנסנו לטויס אר אס. פה החלטנו להתפצל לשעה ואיתי, קרן וסיגי יצאו לכיכר ואני ביליתי עם נדב.

אני לא מקנא בילדים. הם צריכים לקבל החלטה על צעצוע שהם רוצים מתוך מבחר אין סופי. נדב בוחר בקלפים מהסרט "מכוניות" ואני מצ'פר אותו גם ברכבי בובה מאותו הסרט.

עלינו גם על הקרוסלה בתוך החנות.

יצאנו חזרה לכיוון המלון. ניסינו לעצור מונית. מוניות צהובות כמעט בלתי אפשרי לתפוס. כבר היינו בדרך לתחתית ועצרה לנו לימוזינה לבנה. אמר שזה יעלה לנו 20 דולר למלון.

מבט אחד לכיוון הילדים והיה לי ברור שאנחנו עולים...

החיוך מהפרצוף שלהם עדיין לא ירד...אבל האמת, היה די נחמד.

זהו להיום. חזרה למלון ולמציאות הישראלית של קטיושות.

יום #1 מגיעים לניו יורק

18.07.2006

היי לכולם בבית,

הגענו אחרי טיסה ארוכה ארוכה...שלא הצלחנו לישון כמעט כלום.

בניגוד למה שהבטיחו לנו בארץ, הכניסה הייתה ממש קלילה.

ביקורת דרכונים זריזה עם שוטר גבולות נחמד שאיחל לקרן מזל טוב (בעברית) וגם "שלום" לנו.

נעליים לא נתבקשנו להוריד..

יציאה זריזה לתחנת המוניות, הסדר מופתי, קיבלנו מונית גדולה, נפרדנו מ- 60 דולר והיידה למנהטן. הגענו תוך פחות משעה למלון. המלון ממש על רמה.

מה עושים דבר ראשון בניו יורק - כמובן, אוכלים במק'דונלדס.

החבר'ה די עייפים אבל חייבים למשוך עוד קצת.

אז ניצלנו את הכרטיסים שקניתי באינטרנט לאמפייר סטייט בילדינג.

הקנייה באנטרנט הייתה ממש מוצלחת ועקפנו את כל התור...

עלינו לתצפית. נדב כבר ממש עייף ואפילו מודיע שלא מוכן לעלות...

התצפית על ניו יורק נהדרת. הראות לא מי יודע מה אבל עדיין המראות (מבחינתי) נהדרים.

ממש חם כאן היום, 34 מעלות, אבל כשירדנו מה-ESB התחיל גשם די רציני. מזל שהיינו קרובים למלון.

חוזרים למלון, מתחברים לאינטרנט ולישון.

= = = =

אז לילה טוב ושקט שיהיה בארץ.

לילה (לא) שקט עבר על כוחותינו

איזו "חגיגה" התחילה בגבול הצפון לקראת הנסיעה שלנו. חבל על הזמן

אני כבר מת לנסוע !!

- - -

אני נזכר בנסיעה שלי ושל סיגי לגרמניה בקיץ 1990.

אדון סדאם חוסיין נכנס לכווית והייתה תחושה של מלחמה שעומדת לפרוץ בכל רגע

אבל, זה היה במאה הקודמת - אין עיתונים, אין אינטרנט, אין טלפון נייד.

טיילנו ברחוב ועצרנו ליד חנות למכשירי חשמל והסתכלנו

בטלוויזיות הפתוחות שהקרינו חדשות.

האמת - אולי אפילו עדיף לטייל ככה. מין סוג של אסקפיזם נעים.

עוד כמה הגיגים לפני הנסיעה

ההכנות

חוץ מהזמנת טיסות מהארץ, הכל באינטרנט

עולם מדהים של אינפורמציה שלפעמים אפילו יש תחושה של עודף

הזמנת טיסות פנים, מלונות, פארקים ומה לא - כל כך פשוט ומהיר. רק לקנא

אנחנו חושבים שאנחנו מעצמת טכנולוגיה.....אני רק חושב על תייר שמתכנן טיול לישראל

Google Earth - כלי אדיר

Map24.com - אתר מדהים. תכנון מסלול עם האתר הנ"ל פשוט מדהימה

פורום למטייל - בהתחלה די לא התחברתי אל הפורום. אבל עם הזמן מגלים שהפורום הזה הוא מאגר ענק של מידע

יש שם כמה חבר'ה שממש יושבים על המחשב ועונים כמעט במיידי על שאלות. תשובות לעניין

לא ספרתי כמה שעות השקעתי, אבל הרבה שעות ואני בטוח שהחבר'ה בבית קצת קיטרו מתחת לשפם

אבל אני (כמעט) בטוח שהתוצאה תהיה ראויה ושווה

מתחילים Take 1

יאללה, מתחילים

אחרי המון הכנות ושעות רבות של שיטוט במרחבי ה"סייבר ספייס"

אני מתחיל להריח את הריח המוכר

ואני מרשה לעצמי להתחיל את הבלוג בציטוט של מאיר אריאל

- - -

"טרמינל ז'ה טם איי לאב יו

טרמינל בלה מיה"

עת השתחררתי הרופאים המליצו לי

ביקור חודשי בנמל התעופה

זה באמת עושה לי טוב לראות מטוס גדול

ממריא דרך דמעה שקופה

עכשיו... כבר יותר קל... הלחץ על העין השטופה

השלופה הקלופה

הצלופה הדלופה הפרופה הטרופה השרופה

הצרופה הגלופה

הנה כי כן

עצמי אומר לי היתה לנו תרופה"