יום 14 ברייס קניון

איזה יום זה היה!! יום מדהים מבחינת הנופים ובנוסף הרפתקה קלה שלא נשכח אותה כל כך מהר.

משום מה לפני הטיול דמיינתי לעצמי את ברייס קניון כאזור די מדברי. אולי כל התמונות של הקניון עם העמודים האדומים יצרו לי את הרושם של מדבר. בפועל, חוץ מה"אמפי" של ברייס, כל האזור מיוער וירוק. חלק מהדרך בכביש 12 ביוטה נקרא:

Highway 12 - A Journey Through Time Scenic Byway.

הדרך באמת יפה, מרשימה וצבעונית.

ברייס קניון, לדעת כולנו, היה הפארק היפה מבין הפארקים שביקרנו בהם. הנוף הייחודי של ה"אמפי", תחנות העצירה הנעימות. במקום יש מסלול הליכה ארוך מאוד שנקרא Rim trail שבעצם עובר לאורך החלק העיקרי של הפארק ולאורך נקודות התצפית המרכזיות. אנחנו, כמו בעצם רוב המבקרים בפארק, נסענו מנקודה לנקודה ועצרנו לתצפיות.

אבל אנחנו לא לגמרי עצלנים, אז מראש תכננתי סיור במסלול Navajo. כאן "קצת" פישלתי בתכנון. הייתה לי את כל האינפורמציה הנחוצה ובכל זאת, "הרשיתי" לאבא לרדת איתי ועם איתי למסלול.הבנות ונדב נשארו בנקודת התצפית לחכות לנו. וטוב שכך. בלי מליצות.

המסלול באמת מרשים. אבל !! המסלול כולל ירידה לעומק של כמעט 170 (!!) מטר......ועלייה בחזרה.

אז הירידה קלה מאוד, אבל העלייה.......לזכותי יאמר שבהתחלה כל הזמן אמרתי לאבא שיחזור, אבל "גיבור ברית המועצות" לא מוותר והולך את כל המסלול. אז מגיעים לתחתית המסלול. העלייה היא במסלול עם פיתולים קצרים. בפיתול הראשון, אבא נעצר ובקושי, אבל ממש בקושי, מצליח לנשום. האמת, ממש נבהלתי ועלו לי כבר מחשבות חילוץ. אבל כנראה שאבא שלי הוא באמת "גיבור ברית המועצות". הבן אדם כבר לא ילד. והוא טוען שעם העלייה יחזור אליו האויר. ובאמת ככה היה. אז עליתי איתו את כל הדרך, עם המון עצירות להחזרת הנשימה אבל אחר כך זה היה פחות נורא מהפיתול הראשון. את איתי שלחתי כ"חלוץ" להגיד שאנחנו עולים קצת יותר לאט. זה פעל כמובן כבומרנג ואמא כבר נלחצה ועם דמעות.
נו, בשעה טובה הגענו למעלה והשמחה גדולה. בדיוק הגיע שם רכב חילוץ של הפארק ואני מניח שבמסלולים האלו, לא חסרה לריינג'רים עבודה. היו במקום גם לא מעט ישראלים בטיולי "באתי, ראיתי, נסעתי הלאה".כמובן שאחרי החוויה הזו, אבא קיבל ממני פטור עד סוף הטיול (רוצה או לא רוצה) להליכות מאומצות.

אבל, לכל מי שמגיע ל"ברייס" וכוחו במותניו, ואפילו אם קצת קשה, המסלולים בפארק הם לדעתי, חובה.

אז המשכנו לתצפיות לאורך הנקודות המוכרות בפארק עם השמות המיוחדים:

sunset point, sunrise point, inspiration point.

מ"ברייס" חזרנו בעצם באותה הדרך שבאנו, עברנו דרך צומת "כרמל" שבה ישנו יום קודם והמשכנו ל-Kanab.

ב-Kanab הייתי במלון הכי גרוע בכל הטיולים שלי בארה"ב. המלון נראה סביר אבל המיזוג בחדר של ההורים לא עבד והייתי צריך כבר להרים את הקול כדי שיחליפו חדר, האסלה אצלנו קצת נסתמה והם בשיא חוצפתם נתנו לי פומפה !! לא ייאמן !!אבל, זה לא יקלקל לנו את היום היוחד שהיה לנו, וגם הנוף מהריכה במלון פיצה על השטויות האחרות.